תשובה מתקנת את הזמן.

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכרוני שהגריח"ס שליט"א מביא מר' דניאל מקלם שהתשובה מתקנת גם את הזמן של העבירה אשמח למי שימצא דבריו.
[הוא הביא זאת מלקט רשימות].

[גל של אגוזים]

שמעתי פעם מגאון אחד [ומסתמא כבר קדמוהו] בביאור אמרם ז"ל דע"י תשובה מאהבה זדונות נעשין לו כזכיות.
ואמר דכיון דתשובה מאהבה עוקרת את החטא למפרע ממילא נשאר למפרע עם זמן פנוי, והרי ארז"ל ישב ולא עבר עבירה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מצוה, אבל לא שחס ושלום נאמר שמעצם העבירה נעשה מצוה.

תירוץ ליטאי בסגנון גליציאי...

ואולי יש להעיר מדברי הגר"א ז"ל בעניין 'דין' ו'חשבון'

עכ"פ לאור (או חושך) הנ"ל, הננו מצרף דברי החת"ס (אשר כידוע נקט דברי חז"ל כפשוטן, שכל אכילת איסור נחשב אכילת מצוה וכו' וכו'),
מפ' ואתחנן בהפטרה, שנכתבו בשנות ל"א-ל"ה שלו, והדברים נוראים (באמתחת כתבי נמצא ביאור ארוך על כל דבריו הק' האלו).

[יוסף חיים אוהב ציון]

בדיוק על זה מדבר הגריח"ס שם.

[בקרו טלה]

זכרוני שהגריח"ס שליט"א מביא מר' דניאל מקלם שהתשובה מתקנת גם את הזמן של העבירה אשמח למי שימצא דבריו.
[הוא הביא זאת מלקט רשימות].

עי' עמ' מה ד"ה בספר לקט

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכרוני שהגריח"ס שליט"א מביא מר' דניאל מקלם שהתשובה מתקנת גם את הזמן של העבירה אשמח למי שימצא דבריו.
[הוא הביא זאת מלקט רשימות].

עי' עמ' מה ד"ה בלקט

יש"כ הרב.

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכרוני שדיבר בזה בא' מספרי המוסר בשם ר' דניאל מקלם?

[ישראליק]

ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן מט:

בְּעֵת שֶׁאָמַר זאת הַתּוֹרָה, שָׁמַעְתִּי אָז מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה בְּבֵאוּר יוֹתֵר שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ עִנְיָן זֶה, לְעִנְיַן בְּנֵי אָדָם הַזּוֹכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר וְאָמַר, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזּוֹכִים לְתַקֵּן מַה שֶּׁעָבַר, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וּבְוַדַּאי צְרִיכִים לְתַקֵּן זאת, דְּהַיְנוּ לְהַשְׁלִים וּלְמַלּאת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְכָל אוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיוּ נְזוּפִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ עַל-כֵּן אַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, צְרִיכִין זְרִיזוּת גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָרוּץ מְאד מְאד, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי זְרִיזוּת עֲבוֹדָתוֹ לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים גַּם חֶסְרוֹן הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ כִּי עַכְשָׁו צָרִיךְ לָרוּץ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ בִּזְמַן שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִיר דַארְפְט זִיךְ זֵיעֶר יָאגִין אִיר זָאלְט נָאךְ קֶענִין עֶפִּיס חַאפִּין (לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה):

[קו ירוק]

תשובה יש על הכל.
השאלה אם אפשר לתקן זמן שאבד. הרי זהו מעוות שאינו יכול לתקון.
שווה בנפשך שאדם עשה תשובה שלמה, ביום מותו, תשובה כזו שמגעת עד כסא הכבוד ויצא נקי כשלג ללא רבב - האם הוא יהפוך לתלמיד חכם בגלל תשובתו?

[יוסף חיים אוהב ציון]

כעת עולה בזכרוני שהגריח"ס האריך בזה ואיני זוכר כעת היכן.

[דרופתקי דאורייתא]

כעת עולה בזכרוני שהגריח"ס האריך בזה ואני זוכר כעת היכן.

הגריח"ס שליט"א בס' שובי השולמית ח"י סי' יב. וראה אמרי יעקב חיים גליון ד' שהעלתי באשכול סמוך.

בספר שהעלית באשכול הסמוך "דרכי חיים" עמוד ל"ה בהערה עמד בזה.

[דרופתקי דאורייתא]

וראה במגד"ל שהועלה כאן viewtopic.php?f=30&t=47156&p=659632#p659632
עמוד קנז

[לבי במערב]

שווה בנפשך שאדם עשה תשובה שלמה, ביום מותו, תשובה כזו שמגעת עד כסא הכבוד ויצא נקי כשלג ללא רבב - האם הוא יהפוך לתלמיד חכם בגלל תשובתו?

מעשה דראב"ד יוכיח, שזכה אף לתואר 'רבי' (השמור לת"ח).

[דרופתקי דאורייתא]

תשובה יש על הכל.
השאלה אם אפשר לתקן זמן שאבד. הרי זהו מעוות שאינו יכול לתקון.
שווה בנפשך שאדם עשה תשובה שלמה, ביום מותו, תשובה כזו שמגעת עד כסא הכבוד ויצא נקי כשלג ללא רבב - האם הוא יהפוך לתלמיד חכם בגלל תשובתו?

השאלה שאלה טובה.
אבל אתה יכול להסביר לי איך עבירה נהפכת למצוה ע"י תשובה מאהבה?
ה"ה כאן. חסד ה'.

ראה בגליון אמרי יעקב חיים גליון ד', הובאו דברי הח"ח, שיש בכח התשובה להשלים דפים בש"ס שלא למד!
[ויש עוד מקומות בח"ח בענין זה שלא הובאו שם].

[קו ירוק]

שווה בנפשך שאדם עשה תשובה שלמה, ביום מותו, תשובה כזו שמגעת עד כסא הכבוד ויצא נקי כשלג ללא רבב - האם הוא יהפוך לתלמיד חכם בגלל תשובתו?

מעשה דראב"ד יוכיח, שזכה אף לתואר 'רבי' (השמור לת"ח).

כבר הקדים ע"ז בשפתי חיים לפני 34 שנים, שהיה 'רבי' לתשובה. שהרי לא נלמדת ממנו שום הלכה מלבד זו.

[קו ירוק]

תשובה יש על הכל.
השאלה אם אפשר לתקן זמן שאבד. הרי זהו מעוות שאינו יכול לתקון.
שווה בנפשך שאדם עשה תשובה שלמה, ביום מותו, תשובה כזו שמגעת עד כסא הכבוד ויצא נקי כשלג ללא רבב - האם הוא יהפוך לתלמיד חכם בגלל תשובתו?

השאלה שאלה טובה.
אבל אתה יכול להסביר לי איך עבירה נהפכת למצוה ע"י תשובה מאהבה?
ה"ה כאן. חסד ה'.

ראה בגליון אמרי יעקב חיים גליון ד', הובאו דברי הח"ח, שיש בכח התשובה להשלים דפים בש"ס שלא למד!
[ויש עוד מקומות בח"ח בענין זה שלא הובאו שם].

איפה מקורו בח"ח? ר' חצקל לוינשטיין היה אומר שע"ה עם תירוץ וע"ה בלי תירוץ שניהם ע"ה.
ומעוות שאינו יכול לתקון זה המפסיד מצוה בעונתה (חגיגה ט.). וה"ה לת"ת. ואפילו אם אין חטא, אין תורה.

[עזריאל ברגר]

שווה בנפשך שאדם עשה תשובה שלמה, ביום מותו, תשובה כזו שמגעת עד כסא הכבוד ויצא נקי כשלג ללא רבב - האם הוא יהפוך לתלמיד חכם בגלל תשובתו?

מעשה דראב"ד יוכיח, שזכה אף לתואר 'רבי' (השמור לת"ח).

כבר הקדים ע"ז בשפתי חיים לפני 34 שנים, שהיה 'רבי' לתשובה. שהרי לא נלמדת ממנו שום הלכה מלבד זו.

ויש מי שתירץ זאת בסוד הגלגול, שהוא היה גלגול של יוחנן כהן גדול.

[אראל]

שמעתי פעם מגאון אחד [ומסתמא כבר קדמוהו] בביאור אמרם ז"ל דע"י תשובה מאהבה זדונות נעשין לו כזכיות.
ואמר דכיון דתשובה מאהבה עוקרת את החטא למפרע ממילא נשאר למפרע עם זמן פנוי, והרי ארז"ל ישב ולא עבר עבירה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מצוה, אבל לא שחס ושלום נאמר שמעצם העבירה נעשה מצוה.

תירוץ ליטאי בסגנון גליציאי...

ואולי יש להעיר מדברי הגר"א ז"ל בעניין 'דין' ו'חשבון'

עכ"פ לאור (או חושך) הנ"ל, הננו מצרף דברי החת"ס (אשר כידוע נקט דברי חז"ל כפשוטן, שכל אכילת איסור נחשב אכילת מצוה וכו' וכו'),
מפ' ואתחנן בהפטרה, שנכתבו בשנות ל"א-ל"ה שלו, והדברים נוראים (באמתחת כתבי נמצא ביאור ארוך על כל דבריו הק' האלו).

ממש כ"כ הסטייפלר בשערי תבונה [סימן א']

[לבי במערב]

כבר הקדים ע"ז בשפתי חיים לפני 34 שנים, שהיה 'רבי' לתשובה. שהרי לא נלמדת ממנו שום הלכה מלבד זו.

ויש מי שתירץ זאת בסוד הגלגול, שהוא היה גלגול של יוחנן כהן גדול.

אכן, בליקו"ת להאריז"ל תהלים לב (נכתב לפני למעלה מארבע מאות שנה, למי שהתעניין...).
וראה 'תורת מנחם' חנ"ט ע' 88. ובכ"מ.

[דרופתקי דאורייתא]

תשובה יש על הכל.
השאלה אם אפשר לתקן זמן שאבד. הרי זהו מעוות שאינו יכול לתקון.
שווה בנפשך שאדם עשה תשובה שלמה, ביום מותו, תשובה כזו שמגעת עד כסא הכבוד ויצא נקי כשלג ללא רבב - האם הוא יהפוך לתלמיד חכם בגלל תשובתו?

השאלה שאלה טובה.
אבל אתה יכול להסביר לי איך עבירה נהפכת למצוה ע"י תשובה מאהבה?
ה"ה כאן. חסד ה'.

ראה בגליון אמרי יעקב חיים גליון ד', הובאו דברי הח"ח, שיש בכח התשובה להשלים דפים בש"ס שלא למד!
[ויש עוד מקומות בח"ח בענין זה שלא הובאו שם].

איפה מקורו בח"ח? ר' חצקל לוינשטיין היה אומר שע"ה עם תירוץ וע"ה בלי תירוץ שניהם ע"ה.
ומעוות שאינו יכול לתקון זה המפסיד מצוה בעונתה (חגיגה ט.). וה"ה לת"ת. ואפילו אם אין חטא, אין תורה.

ציינתי המקור - הוא הובא באמרי יעקב חיים, ליקוטי אמרים לחפץ חיים סוף פרק י.
ויש עוד מקומות מהח"ח, אם זה חשוב אמצא לך.
והמקור לתיקון "זמן" כתוב בסה"ק ראשית חכמה ועוד.

באופן שאין כל קשר למה שהבאת.
באותה מידה אני יכול להביא לך מר' חצק'ל שעבירה זה מציאות ופגם לעד וכו' וכו', ואעפ"כ תשובה מועילה להפוך את הפגם הזה בדיוק לזכות.
תשובה זה חסד ה' עמנו. ובכלל חסד זה מקובלנו - ראשית חכמה, צל"ח ח"ח ועוד - שזה מועיל לתקן "זמן". וה' יזכנו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

וכן ידוע לשון החת"ס שתשובה מאהבה הופכת אכילת חזיר כאילו אכל כזית מצה, יבואו הבקיאים ויביאו דבריו.

[קו ירוק]

חז"ל אמרו שמי שביטל מצוות עשה הוא מעוות שאינו יכול לתקון.
תשובה כן. מצוה אין לו.
ובכלל לפי ההנחה הרוווחת פה אצל כמה מהמגיבים יוצא שמה שאמרו חז"ל שכ"א נכווה מחופתו של חבירו, זה תלוי רק בדבר אחד: כמה תשובה עשה קודם מותו. ולא בשום דבר אחר; כי אם עשה תשובה יהיה שכרו כמשה רבינו עליו השלום.
מרפסן איגרי.

[לבי במערב]

במקום לנופף שוב ושוב במארז"ל על־פסוק זה, הואל נא לעיין בדבריו של קדוש ישראל האריז"ל ובשאר המקומות שנסמנו לעיל.

[קו ירוק]

זה נקרא לברוח מהמציאות.
תן 500 ש"ח צדקה - תיקון כללי, הכל דבש.

[דרופתקי דאורייתא]

זה נקרא לברוח מהמציאות.
תן 500 ש"ח צדקה - תיקון כללי, הכל דבש.

מה הקשר?
ושים לב שאתה לא עונה עניינית.

[לבי במערב]

זה נקרא לברוח מהמציאות.
תן 500 ש"ח צדקה - תיקון כללי, הכל דבש.

מצאת את מי 'להאשים'... ועוד בעשי"ת.

אין נדוננו כענינו של 'התיקון הכללי', שכן ב'תשובה מאהבה' מיירי - שהיא מעבודותיו הקשות של העבד לאדונו.
ובכל מקרה, מן הראוי להתייחס בדרך־ארץ יתרה לגאון וקדוש כמוהר"נ מברסלב.

ותשובתי לפנים מן שורת הדין באה, שהרי בכה"ג יש לקרוא הכתוב דמשלי (כו, ד).

[לבי במערב]

לפי ההנחה הרוווחת פה אצל כמה מהמגיבים יוצא שמה שאמרו חז"ל שכ"א נכווה מחופתו של חבירו, זה תלוי רק בדבר אחד: כמה תשובה עשה קודם מותו.

צ"ל: אצל כמה מגדולי רבותינו האחרונים.
לפענ"ד נראה ומובן, שכשם שבמעשיו יש שיעור, כך לענין התשובה (אינה דומה מעלת תשובתו של רשע בן רשע לזו שבבנו של צדיק, וכן על זו הדרך).
אם רק תואיל לנסות דברי־קדשם כראוי להם, תמצא בודאי 'עוד כמה' יישובים ותירוצים, ובפרט שלא בקושיא חמורה במיוחד מדובר.

ויעו"ע לקו"ש חט"ו ע' 70 ואילך.

[קו ירוק]

קיצרתי כדי לא להיתפס לטפלות, ולכן לא הובנתי.
פעם היה פרסומת רעשנית תן 500 ש"ח פדיון כל העוונות.. ראיתי וגיחכתי, איזה יופי ב-500 ש"ח סגרתי עסקת חבילה, תיקון כללי. אין לי עוונות יותר, האח..

סבורני שמעלים פה צפצופים בלי להבין. ועוד אח"כ האשימוני שאינני עונה ממין הטענה.
הסברתי ושניתי ושילשתי, ואף אחד לא ביאר לא לעצמו ולא לי.
גלגול, חסד ה'..

שאלתי האם מי מעלה בדעתו שמי שיבטל כל ימיו ויעשה תשובה הוגנת קודם מותו יקבל שכרו כמשה רבינו?
ראב"ד יקבל שכרו כמשה רבינו?
לכ"א יש חופתו בדיוק לפי מה שעמל, אף אם לא יראה פני גיהנם! פלפולים לא משנים את האמונה הפשוטה הזו.

[לבי במערב]

דברי האריז"ל הם, שראב"ד יקבל (ומקבל) שכרו כיוחנן כה"ג.

'גם' מצות התשובה היא מכלל העמל אשר עמל האדם, ומעלתה הגדולה ידועה ומבוארת.

ושוב, ניכר כי לא טרח מר לעיין בדברי האריז"ל שם.

'האמונה הפשוטה' נקבעת ע"פ דברי רבותינו הפוסקים, הראשונים והאחרונים, ואיננה 'מחויבת' לסברות־כרס או צ"ע'ס, חזקים ככל שיהיו.

[קו ירוק]

ראב"ד יקבל שכרו כיוחנן כה"ג.
'גם' מצות התשובה היא מכלל העמל אשר עמל האדם, ומעלתה הגדולה ידועה ומבוארת.
ושוב, ניכר כי לא טרח מר לעיין בדברי האריז"ל שם.

לא טרחתי כי אעלה חרס בידי בהבנה, ואני מניח שעוד כמה לא הבינונהו ולא יבינוהו.
ואל לנו לדבר בדברים שאיננו מכירים. אמונה פשוטה זה מה שחסר, ולא דברים שאין לנו בהם מושגים.
בלי הבסיס הזה אין שכר ועונש רח"ל. אדם מקבל בדיוק לפי מה שעמל, ואין זה נוגע לכוחה של תשובה. אין קיצורי דרך

[לבי במערב]

חבל שמתייאשים מראש.
לא זו הדרך לאמונה תמימה בהשי"ת.

ובכל מקרה, אם באי־הבנה גרידא עסקינן - מי קבע שמדובר ב'פלפולים המשנים את האמונה הפשוטה'?! 'אולי' פני הדברים הם להיפוך ממש?

[לבי במערב]

בלי הבסיס הזה אין שכר ועונש רח"ל. אדם מקבל בדיוק לפי מה שעמל, ואין זה נוגע לכוחה של תשובה. אין קיצורי דרך

שוב: תשובה היא עמל עצום ונורא, ובפרט כשבאה מאהבה. לא מדובר ב'קיצורי־דרך'!
ליתר ביאור, יעוין בדברי האריז"ל ושאר המקומות שנסמנו לעיל, שכן 'אין קיצורי־דרך'...

גם אם היתה זו סתירה, הרי הדרך הראוי' הינה לכתוב: 'לא זכיתי להבין דברי־קדשם, והשי"ת יאיר עיני' (כלשונו הזהב של הגרעק"א, בענוותנותו המופלגה), ולא לנסות לפצוח ב'האשמות' כנגד גדולי עולם, גאונים וקדושים, המעניקים חמה בקומתם.

[לבי במערב]

וכן ידוע לשון החת"ס שתשובה מאהבה הופכת אכילת חזיר כאילו אכל כזית מצה, יבואו הבקיאים ויביאו דבריו.

ל"מ לפו"ר, גם לא בדברי שאר רבותינו.
אם־כי יש שהביאו זה כראי' לאי־הבנת הדברים כפשטן (יעוין באוצה"ח, בחיפוש המילים 'תשובה_מאהבה חזיר מצה').

[דמשק]

וכן ידוע לשון החת"ס שתשובה מאהבה הופכת אכילת חזיר כאילו אכל כזית מצה, יבואו הבקיאים ויביאו דבריו.

ל"מ לפו"ר, גם לא בדברי שאר רבותינו.

[ישראליק]

תודה הרב דמשק

[דרופתקי דאורייתא]

וכן ידוע לשון החת"ס שתשובה מאהבה הופכת אכילת חזיר כאילו אכל כזית מצה, יבואו הבקיאים ויביאו דבריו.

ל"מ לפו"ר, גם לא בדברי שאר רבותינו.
אם־כי יש שהביאו זה כראי' לאי־הבנת הדברים כפשטן (יעוין באוצה"ח, בחיפוש המילים 'תשובה_מאהבה חזיר מצה').

הדברים נמצאים בדברי רבותינו בש"ס שזדונות נעשות כזכויות. החת"ס רק בא לצייר ולהמחיש הדברים. וז"פ.

ועל כל פנים, הא לך לשון רבינו הגדול בעל חתם סופר זצ"ל בספר דרשותיו ח"א (דרוש לשבת שובה שנת תקע"א די"ט ע"א):

השב מאהבה, נעשים לו זדונות זכויות, וכל [כ]זית נבילה שאכל, הוי ליה כאילו אכל קרבן פסח בירושלים וכדומה.

[דרופתקי דאורייתא]

מה שהביא הרב דמשק הוא נוסח שונה, אבל אותו רעיון. בדבריו הנ"ל שהביא הרב דמשק מבואר שמתקן גם זמן.

[דרופתקי דאורייתא]

בספר שובי השולמית שצויין לעיל, הביא מ"ש בספר לקט רשימות בענייני חודש אלול (עמוד קה), אמר הגה"צ המשגיח דלייקווד רבי נתן זצ"ל, משם הגה"צ רבי דניאל מקלם זצוק"ל הי"ד, אנשים סבורים שעל ידי תשובה אפשר לתקן עבירה, אבל מי שהפסיד זמן אינו יכול לתקן, וזה אינו, כי האמת שאפשר על ידי תשובה גם לתקן זמן, והוכיח זאת מהפסוק בספר יואל (ב כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל וגו', וביאר הגה"צ רבי דניאל ז"ל דודאי קאי על רוחניות ולא על עושר גשמי, חזינן דאפשר להשיב זמן, וכן אפשר לתקן זמן על ידי תשובה, כיון שזמן הוא גם כן בריאה.

[לבי במערב]

ייש"כ לרבנים 'דמשק' ו'דרופתקי דאורייתא'.
כמוכח ממילות החיפוש אותן ציינתי, סבור הייתי משום־מה כי כוונת הרב 'יוסף חיים אוהב ציון' ללשון כעין זו שהזכיר.

[עזריאל ברגר]

דברי האריז"ל הם, שראב"ד יקבל (ומקבל) שכרו כיוחנן כה"ג.

לא כיוחנן כה"ג, אלא את שכרו של יוחנן כה"ג בעצמו.
ודווקא מסיפור זה - לפי האריז"ל - יש ראיה ברורה, שהתשובה לא מועילה להשלים את מה שהחסיר במ"ע.

[לבי במערב]

הן־הן דברי, שכה"ר 'קו ירוק' לא 'טרח' לעיין בדברי האריז"ל, וביכר לטפול אשמות שוא על קדוש ישראל.

'כיוחנן' - כ"ף האימות היא.