בן_אליעזר כתב:ג] בודאי עצם המשימה דכתיבת י"ג(!) ס"ת - כרוך הוא באיזשהו נס. ואולי אפילו ש"לאו כל יומא מתרחיש ניסא", כאן הי' אחרת - כי לפנ"ז א"א שיהי' כל התורה כולה כתובה אלא רק למחצה, לשליש ולרביע, וע"כ איכשהו "הסתדר" משה רבינו ע"ה בכתיבה נסית (ואולי מלובש איכשהו בטבע, בהשתדלות הכתיבה וכיו"ב) ביום אחד.
שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן כט
מ"ש מעלתו ביישוב קו' הרא"ש איך כ' משה רבינו ע"ה ס"ת בשבת קודש דע"י שם והשבעת קולמוס כבר קדמוהו בשל"ה
הוגה כתב:ב] בזמן האמוראים כבר לא הי' ידוע על ס"ת של משה, בקידושין ל ע"א "לא זזו משם עד שהביאו ס"ת ומנאום וכו' אינהו בקיאי בחסירות ויתרות אנן לא בקיאינן".
ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנו
(כז) מעונה אלהי קדם, שלשה ספרים נמצאו בעזרה אחד של מעונים ואחד של היא היא ואחד נקרא ספר זעטוטים באחד כתיב מעון אלהי קדם ובשנים כתיב מעונה אלהי קדם, בטלו חכמים את האחד וקיימו השנים, באחד כתיב תשעה היא ובשנים כתיב אחד עשרה היא בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים באחד כתיב וישלח את זעטוטי בני ישראל, ואל זעטוטי בני ישראל, ובשנים כתיב +שמות כד ה+ וישלח את נערי בני ישראל +שם /שמות כד/ יא+ ואל אצילי בני ישראל בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים.
בן_אליעזר כתב:נשאלתי,
ג] בודאי עצם המשימה דכתיבת י"ג(!) ס"ת - כרוך הוא באיזשהו נס. ואולי אפילו ש"לאו כל יומא מתרחיש ניסא", כאן הי' אחרת - כי לפנ"ז א"א שיהי' כל התורה כולה כתובה אלא רק למחצה, לשליש ולרביע, וע"כ איכשהו "הסתדר" משה רבינו ע"ה בכתיבה נסית (ואולי מלובש איכשהו בטבע, בהשתדלות הכתיבה וכיו"ב) ביום אחד.
נשמח לכל הפניות ומ"מ (וגם נימוקים בדא"פ) בכהנ"ל.
אבני גזית כתב:כולכם מגדילים אש בתהייתו של הרב בן אליעזר. מנוחה לא מצאנו.
אשער שמאחר וכל שבט קיבל ס"ת, מן הסתם גלו ונטלו עמם את ספר התורה.
אלא שנצטרך לבאר היכן הספרים של יהודה ובנימין.
עזריאל ברגר כתב:אבני גזית כתב:כולכם מגדילים אש בתהייתו של הרב בן אליעזר. מנוחה לא מצאנו.
אשער שמאחר וכל שבט קיבל ס"ת, מן הסתם גלו ונטלו עמם את ספר התורה.
אלא שנצטרך לבאר היכן הספרים של יהודה ובנימין.
גם יהודה ובנימין גלו.
עקביה כתב:הוגה כתב:ב] בזמן האמוראים כבר לא הי' ידוע על ס"ת של משה, בקידושין ל ע"א "לא זזו משם עד שהביאו ס"ת ומנאום וכו' אינהו בקיאי בחסירות ויתרות אנן לא בקיאינן".
כבר בזמן בית שני לא היה ידוע:ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנו
(כז) מעונה אלהי קדם, שלשה ספרים נמצאו בעזרה אחד של מעונים ואחד של היא היא ואחד נקרא ספר זעטוטים באחד כתיב מעון אלהי קדם ובשנים כתיב מעונה אלהי קדם, בטלו חכמים את האחד וקיימו השנים, באחד כתיב תשעה היא ובשנים כתיב אחד עשרה היא בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים באחד כתיב וישלח את זעטוטי בני ישראל, ואל זעטוטי בני ישראל, ובשנים כתיב +שמות כד ה+ וישלח את נערי בני ישראל +שם /שמות כד/ יא+ ואל אצילי בני ישראל בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים.
לענין כתב:
שלשת ספרים אלו הם הם הספרים של לוי יהודה ובנימין [כידוע מהשלחן הטהור שי"ג הספרים לא היו זהים, אלא הם היו מכוונים כפי המסורות החלוקות שבידינו וכמו בן אשר ובן נפתלי וכו' וכו'].
יוצא פוניבז' כתב:לענין כתב:
שלשת ספרים אלו הם הם הספרים של לוי יהודה ובנימין [כידוע מהשלחן הטהור שי"ג הספרים לא היו זהים, אלא הם היו מכוונים כפי המסורות החלוקות שבידינו וכמו בן אשר ובן נפתלי וכו' וכו'].
לי לא היה ידוע מעולם דברים מוזרים אלו, ולדבריו לא היה להם לקיים השנים ולבטל האחד אלא להורות שכ"א יחזיק במנהגו וכו'.
רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ח
שלשה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה,
יוצא פוניבז' כתב:לענין כתב:
שלשת ספרים אלו הם הם הספרים של לוי יהודה ובנימין [כידוע מהשלחן הטהור שי"ג הספרים לא היו זהים, אלא הם היו מכוונים כפי המסורות החלוקות שבידינו וכמו בן אשר ובן נפתלי וכו' וכו'].
לי לא היה ידוע מעולם דברים מוזרים אלו, ולדבריו לא היה להם לקיים השנים ולבטל האחד אלא להורות שכ"א יחזיק במנהגו וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים