העולם נוהגים לשפוך מים מהגביע (הכוס) לבקבוק לפני מילוי היין לגביע,
האם יש לזה מקור.
בן שלום כתב:בגליון אור הצפון דבעלזא [האחרון תמוז תש"ף] האריך בענין זה דמזיגת מים לבקבוק היין ראה שם עמ' יב ושכך היה מנהג אדמו"ר מהר"א מבעלזא זצ"ל
מתיאורי חסידים אודות הנהגות מרן מהר"א זי"ע: "היה שופך מים שבכוס לבקבוק ג' פעמים כמה טיפות". וכן בלוח דבר יום ביומו (להרה"ג ר' אליהו שמואל וינד שליט"א דומ"ץ דקהל מחזיקי הדת, פ' לך, סדר ליל שבת) "ידיח הכוס במים מבפנים וישטפנו מבחוץ [אף שהכוס נקי ], וישאיר בתוכו מעט מים. מוזג מהכוס לתוך כל בקבוק יין שנוטל ממנו לקידוש, ג' טיפי מים".
וביאור הענין. דהנה איתא לגבי כוס של ברכת המזון (או"ח קפג, ב) "יתן היין לתוכו חי, עד שמגיע לברכת הארץ, ואז מוזגו להודיע שבח הארץ. הגה ויש אומרים דאם היין אינו חזק אין צריך למוזגו (טור), וכן נוהגין באלו הארצות".
אכן בבית יוסף שם הביא "ובמדרש רות הנעלם (זהר חדש דף מז:) סוד נרמז בנתינת המים ביין בברכת הארץ ולפי דבריו אין לחלק בין יין ליין ואפשר שעל פיו נהגו העולם למזוג כוס של ברכה אפילו יין שאינו חזק". וכן הביא במגן אברהם (סק"ב) "וכתב הרב בית יוסף, שנוהגין כן במדינתו אף שאין היינות חזקים כי יש בזה סוד הקבלה...". וכ"ה בשו"ע הרב (ס"ג). ובאליה רבה (שם סק"ב) "ועוד מצאתי להגאון מוהר"ר ליווא (=המהר"ל מפראג) בספר נתיבות עולם (נתיב העבודה ריש פי"ח) דאף במדינות אלו צריך שיתן לתוך כוס יין מעט מים, משום שיין הביא יללה לעולם (סנהדרין ע.), וכאשר מחבר היין למים אין היין מוכן עוד לילול אלא לברכה, וכך יש לנהוג ע"כ".
וכן הוא בכתבי האריז"ל , פרי עץ חיים (שער השבת סוף פרק יד) "צריך למזוג הכוס , קודם שתאמר הקידוש".
ומה שנהגו למזוג בג' טיפין. נעתיק בזה מדברי ה'בן איש חי' (שנה שניה בראשית, כט) "אחר כך תתחיל בהכנת המעשה, והוא כי בעודך עומד במקומך, תקבל הכוס בשתי ידיך מאדם אחד אשר גם הוא יאחזנו בשתי ידיו וימסרהו לך, ואתה תעמיד הכוס בשתי ידיך כנגד החזה שלך, ואח"ז תסיר מיד שמאלך ותאחזנו ביד ימינך בלבד, כדי לכלול השמאל בימין, ובסדר המעשה הזאת יש כונות עמוקות ורזין עלאין, ולכן לא תחסר אפילו פרט קטן מסדר זה, ותכוין בכל שיש סוד בדבר. ואחר שתאחזנו בימין בלבד אז תמזוג למתקו במים, וטוב שאותו אדם שמסר לך הכוס בשתי ידיו הוא יעשה המזיגה ביד ימינו, והמזיגה יעשנה ג' פעמים, דהיינו בשלשה הפסקות בזה אחר זה, ולא יתן כל מי המזיגה בפעם אחת. ודבר זה - של המזיגה שתהיה בג' פעמים לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, רק נמצא מפורש בספר מעבר יבק (שפת אמת פכ"ח -'ולכן הנהגתי בביתי בקידוש והבדלה ובכל מין ברכה שהיא על היין, ליצוק בתוכו בג' פעמים לפחות ג' טיפין מים...'), ולא ביאר טעמו של דבר. ובסה"ק מקבציאל ביארתי בס"ד הטעם, כי מבואר בדברי רבינו האר"י ז"ל ... (כאן מאריך בסודן של דברים), ונמצא לפי זה גברא רבא אמר מלתא דמסתבר טעמא, ובודאי כך היתה קבלה בידו ממקובלים נאמנים, לכך כל אדם יזהר בזה, ועליו תבא ברכת טוב ...".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 84 אורחים