הודעהעל ידי אשי ישראל » א' יולי 26, 2020 9:46 pm
כיון ששאלתי, אביא כאן מה שמצאתי בענין זה:
מצאתי כמה ראיות לכך שהעם היו צופים בעבודת הכה"ג:
א - ראה במשנה יומא ז, ב, משם עולה שהיו אנשים מישראל שהיו שומעים את הכה"ג קורא בס"ת, ובגמ' (יומא ע, ע"א) מובא שיש בזה מצוה לראותו של 'ברוב עם הדרת מלך' (וראה שערי היכל על מסכת יומא, מערכה קסח, עמ' שסו), ומזה משמע לענ"ד שהיו עם רב שצפה בו.
ב - במשנה יומא ו, ב: "והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש כשהוא יוצא מפי כה"ג", והרי שהיו מהעם שעמדו בעזרה וצפו בכה"ג.
ג - במשנה יומא ז, ד, שהיו מלווים את הכה"ג לביתו בסיום יוה"כ, וכתב הרמב"ם עבודת יוה"כ ד, ב, ש"כל העם" הם שליוו אותו (אך ייתכן לפרש שהכוונה ל'כל העם' שנכח שם, ומ"מ רואים שהיו עמו אנשים רבים).
ד - וראה גיטין נד ע"ב "דחזיניה בפשפש" משם עולה שהיה ניתן לראות את הכה"ג עובד בהיכל, ואף בקדש הקדשים (ראה ברש"י ובתוהרא"ש שהסבירו כיצד הדבר ייתכן), ומהתוס' ישנים יומא מד ע"ב בשם הר"ר יוסף עולה שבאמת היו מסתכלים לראותו (ולענ"ד יש להעיר ליומא כא ע"ב "ונמשכין אחת עשרה אמה").
ה - ראה גם אבות ה, ה, שאחד הניסים במקדש הוא שהיו "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים", ובביאור הרשב"ץ שם ביאר שהכוונה ביוה"כ שאז היו משתחווים כשהיו שומעים מהכה"ג את השם המפורש (וכ"כ שוב בשו"ת התשב"ץ, ח"ג, סי' לז, אות יג. במאירי כתב שהשתחוו רווחים כדי שלא ישמע אחד את ווידויו של חבירו, וכ"כ רש"י יומא כא, ע"ב, וביאר בשיח יצחק על רש"י שמזה נראה שרש"י סבר שמדובר ביוה"כ שאז היו כולם מתוודים).
ו – ביוה"כ היו בנות ישראל (או 'בנות ירושלים') חולות בכרמים והיו משתדכים אז (לדעת כמה מהראשונים, ראה בספרנו אשי ישראל לט"ו באב). מסתבר לפיכך שהיו אז בירושלים רווקים ורווקות רבים, יחד עם משפחותיהם.
ז – כתב המשך חכמה (ויקרא טז, לד, בסופו) שבביהמ"ק השני באו ביוה"כ למקדש הגדולים שבעמ"י (נראה לי כוונתו לגדולים בגיל, ולא דווקא לגדולים בחכמה) כדי להידבק במדרגת הכה"ג.
שו"ר שב'מחזור המקדש' ליום הכיפורים (עמ' 9-14) הביאו כמה ראיות וכמה סברות מדוע עמ"י שהיו עולים לרגל בסוכות היו מגיעים למקדש כבר לפני יום הכיפורים:
א- בין יו"כ לסוכות יש ארבעה ימים, שאחד מהם הוא ערב חג, ולעיתים כלול בימים אלו יום השבת. העולים היו צריכים למצוא מקום מגורים ולקנות קרבנות וארבע מינים ולהקים סוכה, ולכן מסתבר שהתחילו בהכנות עוד לפני יוה"כ.
ב – מסתבר שבעליה לרגל של סוכות היו מביאים את רוב הביכורים, שמבשילים בסוף הקיץ. בחג עצמו היתה עבודת המקדש עמוסה מאוד, בגלל ריבוי הקרבנות ושמחת בית השואבה וניסוך המים (סוכה נג, ע"א). לכן, קשה להניח שהיו מספיקים בחג להניף את הביכורים של מאות אלפי יהודים. מסתבר לפיכך שהביכורים הובאו בימים שלפני חג הסוכות.
ג – העולים הביאו עמם קרבנות חטאת ואשם, וכאמור בסוכות נראה שלא היה זמן להקריבם. בנוסף, מסתבר שהעולים רצו להקריב את הקרבנות הללו לפני יוה"כ, כדי להגיע ליום הנורא כשהם נקיים מעוון.
ד – הבבליים היו תולשים את שערות השעיר המשתלח (יומא סו, ע"א), ומכאן שביוה"כ היו במקדש יהודים שבאו מחו"ל. כך גם מובא במנחות צט, ע"ב, שהבבליים היו נמצאים במקדש במוצאי יוה"כ.
ה – המשנה מביאה שבליל יוה"כ היה הכה"ג נשאר ער, והיה דורש בפני אחרים, ויקירי ירושלים היו ערים במקדש (יומא יט, ע"ב), וביוה"כ אנשי ירושלים היו קוראים במקדש בספרי התורה הפרטיים שהובאו מביתם (יומא ע, ע"א). הרי שביוה"כ היו במקדש ישראלים רבים.
ו – מדברי התוספתא (יומא ג, יב) נראה שהיה עם רב שצפה בשריפת בשר פר הכה"ג, שהתרחש בקרבת ירושלים, שהרי נאמר בתוספתא שהעמידו זקיפין מסביב למערכה שם, "מפני דוחק העם, שלא יהיו קופצים לראות ונופלים לתוך המדורה".
ז – במשנה יומא א, ח, מובא שביוה"כ בבוקר "לא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל".
הרי לנו הוכחות רבות לכך שביוה"כ היו במקדש עם רב מישראל.