תענית עד חצות

[שמואל דוד]

מה המקור לאלו שמתענים בתענית צבור עד חצות (כגון חלש או אשה).

[עזריאל ברגר]

זכור לי שיש בירושלמי שתענית חצי יום נחשבת "תענית שעות", ודלא כבבבלי שאמרו שכל תענית שלא שקעה עליה חמה אינה תענית.
וראה בהלכות שבת, שאסור להתענות בשבת (שלא לשם תענית) עד חצי היום.

[שמואל דוד]

יישר כח!
הירושלמי הוא בנדרים פרק ח: רבי אחא רבי אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היו מתענין וירדו להן גשמים קודם חצות לא ישלימו. עד כדון צפרא הוא. אחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה.

אני מחפש מראה מקום בפוסקים שיש ענין להתענות עד חצות היום.

[עזריאל ברגר]

לא בדיוק "בפוסקים", אבל עיין "אגרת התשובה" שבתניא פרק שלישי.

[עזריאל ברגר]

ועוד ראה בפוסקים, לגבי תשעה באב שנדחה שבעלי הברית מתענים ולא משלימים דהיינו שצמים עד אחר חצות היום.
וכמדומני שיש עוד מקומות שנפסק שמתענים ולא משלימים.

[שמואל דוד]

לא בדיוק "בפוסקים", אבל עיין "אגרת התשובה" שבתניא פרק שלישי.

ומכל מקום, כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר, יחמיר על עצמו להשלים על כל פנים פעם אחת כל ימי חייו מספר הצומות לכל עוון ועוון מעוונות החמורים שחייבין עליהם מיתה על כל פנים כו׳ ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל, יתענה עוד ארבע פעמים פ"ד עד אחר חצות היום בלבד, דמיחשב גם כן תענית בירושלמי, ושני חצאי יום נחשבים לו ליום אחד לעניין זה. וכן לשאר עוונות כיוצא בהן, אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה.

[שמואל דוד]

קבלתי באישי לעיין בספר תשובות והנהגות חלק ה סימן רלב וז״ל ולענ"ד נראה שאם מתענה עד רבע שעה אחרי חצות שאז יש שם תענית שעות עלה, א"צ לצום למחר (אבל אם יתענה עד חצות לבד אין שם תענית שעות עלה, דרש"י מפרש בתענית (כה ב) שחצות היא זמן אכילה וכשצם מחצות ואילך נקרא צום, אבל אם סועד מיד בחצות בצמצום לא נקרא צום כלל)

[דעתן]

"אם קבל עליו התענית עד חצי היום ואכל אחר כך, או שאכל עד חצי היום וקבל עליו תענית משם ואילך, אינו נקרא תענית להתפלל עננו, אבל נקרא תענית לענין שצריך להשלים נדרו" או"ח תקסב, יא.

עיין רמב"ם פר' א' הל' יג' "מתענה אדם שעות, והוא שלא יאכל כלום שאר היום. כיצד הרי שהיה טרוד בחפציו ומתעסק בצרכיו ולא אכל עד חצות או עד תשע שעות ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום, הרי זה מתענה אותן שעות ומתפלל בהן עננו, שהרי קבל עליו התענית קודם שעות התענית. וכן אם אכל ושתה ואחר כך התחיל להתענות שאר היום הרי זה תענית שעות."
(אפשר להסביר דכל זה לעניין 'עננו'.)
וידוע דדבר זה תלוי בגרסאות השונות(!) לרש"י הייתה גירסה שונה בגמרא (תענית יא:) "הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום כל אותו היום"
והגיסה כפי שהיא לפנינו "אמר רב חסדא הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום עד הערב"

ור' יוחנן בירושלמי סותר את הבבלי "...דרבי יוחנן אמר הריני בתעניתי עד דחסל פירקי עד דניחסל פרשתי מילתיה דרבי יונה אמר מתענין שעות..." דמ"מ לא צריך להתענות עד הלילה (מקורו של השו"ע לעיל עיין באר הגולה)

[לבי במערב]

ראה מג"א (סק"ד) וא"ר (סק"ה) סי' תקסה, דבת"צ אף המתפלל מנחה־גדולה ושובר צומו תיכף לאחרי' - יאמר 'עננו'.

[שמואל דוד]

יישר כח לכולם.
אני שואל אם יש איזה מקור בספרי הלכה שמי שאינו יכול להתענות כל היום (כגון שלא מרגיש טוב וכדומה) עדיין יש ענין להתענות עד חצות.

[לבי במערב]

ראה פסק"ת ח"ו סי' תקנ סק"ב וסי' תקנד סק"ט, ובהנסמן שם.

[דעתן]

עיין מועדים וזמנים סי' שלה "וי"ל לדידן דבחולה שאינו יכול לצום יותר מחצי יום זהו חיובו... ואצלו יום צום תעניתו אינו אלא בזה" וכל זה ע"פ השו"ע שהבאתי לעיל (תקסב יא)

[גל של אגוזים]

ראה פסק"ת ח"ו סי' תקנ סק"ב וסי' תקנד סק"ט, ובהנסמן שם.

ויש שכתבו שאם יש באפשרותו לצום עד אחר חצות ולהתפלל מנחה גדולה ואח"כ לאכול יעשה כן,
[בהע':] השבו"י (ח"ג סי' ל"ז) שהו"ד בביה"ל סי' תקנ"ט לענין ט"ב נדחה כתב שמקילים לחולה ובמעוברת במיחוש קצת שלא ישלימו, והיינו להתענות עד אחר חצות היום, וכ"ה בשע"ת סי' תקנ"ה סק"ב, ולדידם ה"ה לט"ב שאינו נדחה למקילים למעוברת ויולדת שלא להתענות עקב מזג האויר החם וכמשנת"ל, ודווקא בחולי ממש התירו שלא להתענות כלל

[שומע ומשמיע]

קבלתי באישי לעיין בספר תשובות והנהגות חלק ה סימן רלב וז״ל ולענ"ד נראה שאם מתענה עד רבע שעה אחרי חצות שאז יש שם תענית שעות עלה, א"צ לצום למחר (אבל אם יתענה עד חצות לבד אין שם תענית שעות עלה, דרש"י מפרש בתענית (כה ב) שחצות היא זמן אכילה וכשצם מחצות ואילך נקרא צום, אבל אם סועד מיד בחצות בצמצום לא נקרא צום כלל)

לפי זה גם בשיו"ט אפשר לאכול בחצות ממש ולא צריך להקפיד לאכול לפני?

[לבי במערב]

פשיטא (הכי מפורש בטושו"ע או"ח ר"ס רפח).

[שומע ומשמיע]

לא הבנתי מה מצאת שם. אדרבה לשון הטור הוא: 'ימהר לאכול קודם שש שעות'.

[עזריאל ברגר]

איך אפשר לסעוד בחצות מצומצם?!
סעודה היא לא חלקיק-שניה...

[שומע ומשמיע]

לפי הסברא של התשובות והנהגות לא צריך להתחיל מצומצם אלא סגי שסמוך לחצות מתחיל לאכול.

[לבי במערב]

והיינו מה דאיתא בטושו"ע שם, כמבואר עוד יותר בנושאי־כליהם (למשל, לשון כ"ק אדה"ז נ"ע בראש הסימן. כה"ח סק"ב).

[עזריאל ברגר]

מעניין שלא ראיתי שהובא בספרי גדול"י מקור נוסף לענין זה:
מאי דאיתא בתלמודא דילן שמי שלא אוכל עד חצי היום ורק אחריו התחיל לאכול - ה"ה "כזורק אבן לחמת".

[לבי במערב]

הובא בנו"כ הטושו"ע (ב"ח, פרישה ולבוש ריש הסימן. ט"ז סק"א. כה"ח סק"ג. מ"ב סק"א. ערוה"ש ס"א. הובא גם בקצוה"ש סי' צ בבדה"ש סק"א, על־אף השמטת אדה"ז).

[עזריאל ברגר]

הובא בנו"כ הטושו"ע (ב"ח, פרישה ולבוש ריש הסימן. ט"ז סק"א. כה"ח סק"ג. מ"ב סק"א. ערוה"ש ס"א. הובא גם בקצוה"ש סי' צ בבדה"ש סק"א, על־אף השמטת אדה"ז).

יישר כח גדול.
ואם כן - גדלה התמיהה מדוע אדה"ז השמיטו.

[לבי במערב]

שמא הביאו בסי' קנז (שלא זכינו לאורו), כהמג"א.