הרב וולבה - בדורנו אין לומר תיקון חצות

[תלמיד-חכמים]

שמעתי פעם בשם הרב וולבה שבדורנו אין לומר תיקון חצות משום שבשו"ע כתוב ענין זה רק על ירא שמים, ומי בדורנו ייקרא ירא שמים. היכן המקור לעניין זה בכתביו?

וכן היכן נידון ענין זה בפורום, ובפרט בנוגע להנהגת חב"ד בזה, שמעיקרא היה עניין גדול בזה כמבואר בכתבי אדמו"ר הזקן, ובדורנו אין אומרים בחב"ד תיקון חצות, מה הטעם לכך.

[לבי במערב]

כהתחלה - יעוין כאן.

[אף בדורנו יש בחב"ד יח"ס העורכים 'תיקון חצות'; השינוי הוא בכך שאינה עוד 'הוראה לרבים'].

[ישראל אליהו]

לפ"ז גם אין ענין לאכול סופגנין בתוך הסעודה, וכן לא ללמוד פרש"י עם שמו"ת?

ואגב, יש מעשה עם הגאון רבי יהודה צדקא זצ"ל, שאדרבא היה אומר "איני יודע מי פטר את האנשים מלהיות ירא שמים, ולא ללמוד רש"י עם שמו"ת"?

[מאיר נקי]

ידוע שאיזה בחור הגיע לאחד מחכמי ישיבת פורת יוסף ואמר לו שאינו אומר תיקון חצות בגלל שאינו ירא שמים אמר לו אתה צריך לומר פעמיים תיקון חצות אחד על זה שאינך ירא שמים ואחד על גלות השכינה וד"ל.

[חיים שאול]

תפילין דר"ת זה גם לירא"ש ואח"כ הוסיף השו"ע שרק למי שמפורסם ומוחזק בחסידות...

[לארץ ולדרים]

ולפי"ז גם לא יאמר על נהרות בבל בלפני ברהמ"ז.
השו"ע בסי' א' סעי' ב' כותב בשבח התפילה בחצות על החורבן, ואח"כ בסעי' ג' כותב ראוי וכו', משמע שחצות קאי על כל אדם.
מטו משמיה דהסאטמר רב דבמקומות שכתוב דברים ליר"ש העושה אותם נעשה יר"ש
למה הוא מניח שיר"ש לעניין זה צריך להיות בדרגה לא מצויה בדורנו, הלא לכאו' רוב האנשים קצת יראת שמים יש להם.

[לבי במערב]

בקוצר דעתי, כבר ציינתי בענין דומה ל'התוועדויות' תשמ"ז ח"א ס"ע 66 ואילך. יעו"ש.