בירור שמועה מהגר"א

[חד ברנש]

נשאלתי:
קראתי פעם בשם הגר"א מווילנא משהו מעין זה: שבמקרא ובמשנה יש לדקדק גם באותיותיה ואילו בתלמוד די לדקדק בעניין בלבד.
האם זכור לך מימרה זו משמו של הגאון?
עכ"ל השואל.
ואין בידי להשיב.
אודה למי שיש בידו לסייע.

[לבי במערב]

כמדומה, שבכ"מ הגר"א עצמו דייק בלשון התלמודים.
למשל, יעוין ביאורו ליו"ד סי' קצז סק"ג.

[דרומי]

החילוק שבין לשון המשנה ללשון התלמוד זכור לי כמעט בוודאות שאכן כתוב באיזה מקור מוסמך (אך איני זוכר היכן, ולא נראה לי בשם הגר"א).

[מה שנכון נכון]

אולי יעזור/ קשור.
"ושמעתי מאדוני מ"ו הגאון זצ"ל שהמשנה נדרש בפשט ודרש". גביעי גביע הכסף ב"ק יד, א.

[יבנה]

זכור לי (אך לא במדויק) בשם ר' חיים קרייזוירט בשם הגר"א, שכמשננים משניות לזכור אותם, עדיף לזכור את הענין ולא את המילים המדוייקים בע"פ.

[שמואל שלומוביץ]

ראה עליות אליהו בהערות אות ט"ז.

[שמואל שלומוביץ]

צילום קטעים מההערה הנ"ל:

עליות אליהו.png (51.37 KiB) נצפה 1410 פעמים

עליות אליהו 2.png (51.5 KiB) נצפה 1410 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

על דברי הגר"א הללו דובר באחד האשכולות על זילברמן כמדומני.

ובעיקר המקור בשם הגר"א, לגבי דקדוק בלשון הש"ס, ראה באשכול זה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=32141

[בקרו טלה]

על דברי הגר"א הללו דובר באחד האשכולות על זילברמן.

viewtopic.php?f=7&t=22558&start=100#p305390

[חד ברנש]

יישר כוח לכולם!

[לבי במערב]

החילוק שבין לשון המשנה ללשון התלמוד זכור לי כמעט בוודאות שאכן כתוב באיזה מקור מוסמך (אך איני זוכר היכן, ולא נראה לי בשם הגר"א).

כן כתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) מליובאוויטש נ"ע ('קונטרס עץ החיים' פכ"ט):

ומי ששכלו טוב וחזק ודעתו רחבה יכול ללמוד בעמק יותר וכמו לדקדק בל' המשנה בעצם הלשון ומה שנראה לכאורה יתור לשון או אפי' ייתור תיבה אחת ובסדר דברי המשנה. וכשיעיין בכ"ז לייגע א"ע בעומק שכלו ימצא בזה כמה חידושים בבירור כוונת המשנה וגם יכול להוציא מזה כמה דינים . . ולפ"ד ביותר שייך אופן הלימוד הזה במשנה דוקא לפי שהוא קיצור שאחר האריכות, והיינו לאחר אריכות הפלפול שהי' להם בתושבע"פ העמיד רבינו הק' כל האריכות וכללם בדברי המשנה שקיצורי דברי המשנה נושאים את כל האריכות אחר הבירור והליבון הטוב. והלשון וכל התיבות מכוונים מאד כפי אמיתית הענין. אמנם בגמרא בפי' וביאור המשנה מסופק אני אם אופן הלימוד הרצוי בהם הוא לדקדק בהתיבות, ואם כי ודאי הדברים מדוקדקים מאד. אמנם מאחר שכל ענינה הוא השקלא וטריא והפלפול להקשות ולתרץ וליישב הדברים, לזאת עיקר העסק בה הוא העיון בהענין. ובודאי צריכים לדקדק ג"כ בהלשון והתיבות אמנם לפ"ד אין זה עיקר העסק בעיון הגמ'.

וראה לקו"ש חט"ז ע' 533. אג"ק חי"ט ע' תנ. ועוד.