אימת הדין עד חנוכה

[קו ירוק]

ראיתי פעם שבנו של הח"ח כותב שעל אביו החפץ חיים היה ניכר אימת הדין עד חנוכה.
ולא מצאתיו (גם ספר כל כתבי הח"ח אינו באוצר).
האם מישהו יודע היכן זה נכתב?

[סדנא דארעא]

הובא במוסף שבת קודש של יתד נאמן - שמיני תשס"ט בשם תלמידו ר' מרדכי צוקרמן זצ"ל.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=21

מוסף תורני יתד נאמן שמיני תשסט.png (361.48 KiB) נצפה 4737 פעמים

[זאינץ]

מסתדר ע׳׳פ המבואר בספרי חסידות פולין שגמר החתימה נמשך עד זאת חנוכה אז אפשר להבין למה הייתה אימת הדין שרויה עליו.

[דמשק]

אולי ע׳׳פ המבואר בספרי חסידות פולין שגמר החתימה נמשך עד זאת חנוכה אפשר להבין למה הייתה אימת הדין שרויה עליו.

אבל כמדומני שדרך החפץ חיים בחסידות היה של ספרי חסידות רוסיה.

[קו ירוק]

תודה על המקור.

לא היתה דרכו בדרך החסידים.
הסיפור שכך ראו עליו בחוש.
ואדרבא אולי מכאן ראיה לאלו ספרים.

[דמשק]

לא היתה דרכו בדרך החסידים.

כמובן, לא התכוונתי ברצינות.

[קו ירוק]

אנחנו לא מבינים ב'דינים' שבחנוכה, ולא זו מטרת האשכול.

יש כאן דבר מבהיל שאותה היראה שיש לאדם ירא שמים בתקופת הימים הנוראים ראו אצלו בהמשך עד חנוכה. שזה כג' חדשים.
הוא לא דבר על זה בשיחות, ולא בכתבים, ולא בענינים.
בחורים צעירים ראו עליו.

[שייף נפיק]

ועל זה אמרו חסידים רומזי רמזים ''מי בחניק(כ)ה''..

[שייף נפיק]

תודה על המקור.

לא היתה דרכו בדרך החסידים.
הסיפור שכך ראו עליו בחוש.
ואדרבא אולי מכאן ראיה לאלו ספרים.

בגלל הנידון כאן נזכרתי במעשה סיפור יפה של ר' משה מרדכי מקונטרס ''בין ההדסים''

20200923_004942-1.jpg (1.55 MiB) נצפה 4651 פעמים

20200923_004956-1.jpg (426.89 KiB) נצפה 4651 פעמים

[לענין]

כפי זכרוני יש הנהגה בשם אחד הצדיקים שלא לשורר כל השנה ניגוני ימים נוראים (מפני שזה מעורר דינים), אבל עד חנוכה לית לן בה.

[לבי במערב]

וכנכב"ב.

[שיף]

ביטוי דומה שמעתי מיהודי ת"ח מבוגר שבסלבודקא אמרו שעד חנוכה לא צריכים לעורר בישיבה על תפילה שעדיין מושפעים מהאלול וימים נוראים

[גביר]

לכאורה אפשר להביא כעין אסמכתא לזה מנבואת חגי, שראשיתה 'בחדש השישי באחד לחדש' - א אלול, המשכה ב'שביעי בעשרים ואחד לחדש' - הושענא רבא, ונבואתיו האחרונות הכתובות בערב חנוכה 'בעשרים וארבעה לתשיעי'.

[ונתנו ידידים]

ראיתי פעם שבנו של הח"ח כותב שעל אביו החפץ חיים היה ניכר אימת הדין עד חנוכה.
ולא מצאתיו (גם ספר כל כתבי הח"ח אינו באוצר).
האם מישהו יודע היכן זה נכתב?

הובא במוסף שבת קודש של יתד נאמן - שמיני תשס"ט בשם תלמידו ר' מרדכי צוקרמן זצ"ל.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=21

מוסף תורני יתד נאמן שמיני תשסט.png

בהמאמר ההיא שביתד כמדומני שבכלל לא כתוב שראו על להחפץ חיים היראה של אלול עד חנוכה, אלא שהיראה והעבודה של אלול ותשרי שהיה להחפץ חיים הרגישו הבחורים עד חנוכה, היינו שהיה כ"כ עוצמתי שזה השאיר רושם על הבחורים עד חנוכה. ובקיצור אין כאן מקור ולא כלום.

[קו ירוק]

אתה נדחק על חינם. הבט שם שוב בנושא ובמשפט הפרטי.
הנושא מה ראו על החפץ חיים.

[ונתנו ידידים]

אני לא יכול להתוכח, אייני רואה הכרח לדבריך ואיני חושב שדברי דחוקים הם. ולו יהא כדבריך אין זה משום שעד חנוכה דייקא היה קשר לימים נוראים, אלא שגם על החפ"ח עצמו האש שלו השאיר עליו רושם לימים רבים עד בערך חנוכה.

[גביר]

אולי המקור ממה שמובא בשם האר"י שעיקר גמר החתימה הוא בחנוכה [יעויין למשל בבת עין פרשת וישב עה"כ ויהי כמשלש חדשים, ישנו באוצר https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=157653 וציין לזה המהדיר שם כמה מקורות].

[גביר]

לכאורה אפשר להביא כעין אסמכתא לזה מנבואת חגי, שראשיתה 'בחדש השישי באחד לחדש' - א אלול, המשכה ב'שביעי בעשרים ואחד לחדש' - הושענא רבא, ונבואתיו האחרונות הכתובות בערב חנוכה 'בעשרים וארבעה לתשיעי'.

על הקשר בין הושע"ר לנבואת חגי העיר במועדים בהלכה לרש"י זוין כרך א ירושלים תש"ע עמ' קנז ושם הערה 60

[גביר]

על הקשר א אלול - הושענא רבה - חנוכה ונבואת חגי יעוין שבט מיהודה לאדמו"ר מלובלין [פרשת וישב, סעודה שלישית, ד"ה והתחלת נבואת חגי. חלק א עמ' רפח]. ישנו כאן
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=107258

ויעוין גם ודרשת וחקרת על התורה, לרבי אהרן יהודה גרוסמן, ז, עמ' קל אות ו. כאן -
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=628213

[גביר]

זיקתו של חנוכה ליוה"כ, ומתוך כך, אולי, גם לדין, לכפרה ולתשובה, עולה גם מתוך הדברים שהובאו בשבולי הלקט [ובעוד ראשונים] - חימן קפט -
 בנשיאים מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מה ראו לקרות בחנוכה בנשיאים בחנוכת המזבח לפי שעמד משה רבינו בהר ק"כ [יום] וירד בי' בתשרי ונתבשר סלחתי ביום הכיפורים ובו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש וידעו כל ישראל שמחל (עליהם) [להם] הקב"ה ושמחו במלאכת המשכן ועשו אותה בזריזות דאמר ר' שמואל בר נחמני בשלשה חדשים עשו המשכן וכל כליו תשרי ומרחשוון ובכ"ה בכסליו גמרוה.
  

[גביר]

זיקתו של חנוכה ליוה"כ, ומתוך כך, אולי, גם לדין, לכפרה ולתשובה, עולה גם מתוך הדברים שהובאו בשבולי הלקט [ובעוד ראשונים] - חימן קפט -
 בנשיאים מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מה ראו לקרות בחנוכה בנשיאים בחנוכת המזבח לפי שעמד משה רבינו בהר ק"כ [יום] וירד בי' בתשרי ונתבשר סלחתי ביום הכיפורים ובו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש וידעו כל ישראל שמחל (עליהם) [להם] הקב"ה ושמחו במלאכת המשכן ועשו אותה בזריזות דאמר ר' שמואל בר נחמני בשלשה חדשים עשו המשכן וכל כליו תשרי ומרחשוון ובכ"ה בכסליו גמרוה.
  

זיקתו התכנית של חנוכה, שעניינו טיהור המקדש, ליום הכיפורים שליבתו היא טיהור בית המקדש, בעבודת הכהן הגדול, מהחטאים שטמאו אותו, ברורה, ומכאן, אולי, ממד הכפרה של חנוכה.

[זאינץ]

ראיתי מביאים בשם הגר''א 'ביהל אור' ששמונת ימי חנוכה באים להשלים את הימים בהם לא אומרים הלל השלם [או בכלל כר''ה ויו''כ] שהם ו' ימי הפסח ר''ה ויו''כ ונמצא שזאת חנוכה הוא כנגד יו''כ[ויש כאלה הרוצים להביא ראיה מזה שהוא מתאים עם המובא בספרי תלמידי הבעש''ט שזאת חנוכה הוא גמר הדין הואיל והוא כנגד יו''כ שהוא זמן החותם],יש מישהו היודע היכן נמצאים דברי הגר''א אלו ביהל אור ולפ''ז מדוע לא מנה ר''ח במנין הימים שאין מסיימים בהם את הלל[למרות שזה פעם או פעמיים בחודש]?

[בקרו טלה]

ראיתי מביאים בשם הגר''א

עי' בליקוטי הגר"א (ורשה תרמ''ט)

ליקוטי הגר''א.png (35.25 KiB) נצפה 2057 פעמים

[זאינץ]

ייש"כ, אז לא נאמר בפירוש בגר"א שזאת חנוכה הוא כנגד יו"כ אלא זה אסמכתא בלבד.