אם חסר בהסברה - [סימן ש]חסר בהבנה

[גל של אגוזים]

מרגלא בפומייהו דרבנן ובפרט אצל מלמדי הצעירים שכבר מחפשין לחדש ולחלק עם סברות כרסיות ו'דקות' כאלו שטחון עד שלא נראה ומורגש כלל, ומקמטים מוחם ואינם יכולים להסביר ב'מילים' את עומק ה'חידוש' שלהם, ולהם פוצחים ואומרים: אז ס'פעהלט אינעם הסברה פעהלט אינעם הבנה [תרגומו ככותר אשכולנו].

לפני שאבוא להקשות על האי כללא, אבקש מקורו.

[בקרו טלה]

-

[לארץ ולדרים]

כמדומני שבאגרות חזו"א כתוב לא כך.

[גל של אגוזים]

אם אתה מתכוון להאגרת בה מורה למגיד שיעור שלא להאריך בהסברת ה'סברא' אז כמובן אין שום שייכות לנידון.

*

לגופו של עניין שמעתי מאיש מהימן שליט"א שהיה עולה לגאב"ד טשעבין זצ"ל במוצ"ש אשר כידוע היה אז הדובב מישרים מספר סיפורי צדיקים וגם היה 'מגדיר' אותם.

פע"א אמר שהיה לו לפלא שהגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל בספריו מראה כח הסברה נפלאה, שאפשר לכל בר בי רב חד יומא להבין מה שהוא מחדש וכו' [וניתן להמליץ עליו 'יוסף הוא המסבי'ר'] ומאידך בס' ברכת שמואל נראה שהגאון ר' ברוך בער זצ"ל היה לו 'קושי' בכח ההסברה וכו'. ואמר שכל זאת הוא בתורה שבכת'ב אבל בתורה שבע"פ היה ממש להיפוך [וכמדומני שאמר שהיה אצל שניהם, ופרט זה איני זוכר בדיוק], שלהגרי"א היה קשה לבטא בשפתיים סברתו ולהגרב"ב היה כח הסברה נפלאה בפה.
ע"כ שמעתי [זולת הסוגריים].

ויש לדעת אם אכן נכתבו ספרי ברכת שמואל ע"י הגרב"ב בעצמו [כי יש איזה סיפור שהגיה בתוארים של רבו הגר"ח להוסיף 'קדוש ישראל' וכו' ומשמע שהחידושים נכתבו ע"י התלמידים]. אבל לפי"ז יוצא ג"כ שא"א לומר שיש 'כלל' שאם חסר בהסברה חסר בהבנה. ולענ"ד רואין את זה בחוש כשמחדשין חידוש חריף ועמוק שאע"פ שנתפס היטב בשכל קשה לצמצם ולהסבירו ב'מילים' עד לאחר יגיעה רבה. וכמדומני יש לזה מבואות בקבלה וחסידות.

[סגי נהור]

ולענ"ד רואין את זה בחוש כשמחדשין חידוש חריף ועמוק שאע"פ שנתפס היטב בשכל קשה לצמצם ולהסבירו ב'מילים' עד לאחר יגיעה רבה. וכמדומני יש לזה מבואות בקבלה וחסידות.

אכן מבואר כן (כגון לענין שתיק רב ומ"מ לא הדר ביה). אבל אין פירוש הדבר שאין כאן חסרון בהבנה. אדרבה, מפני עומק הדברים אין הם מיושבים היטב עדיין בכלי השכל ולכן קשה להסבירם. אלא הכוונה היא שחסרון ההסברה אינו מעיד בהכרח על חסרון בתוכן החידוש, כי אדרבה, לפעמים דוקא מפני עומקו קשה להסבירו.

[גל של אגוזים]

אני מסכים אתך אבל עדיין לא הייתי קורא לזה שאינו מבין מה שהוא אומר כיון שבעצם נתפס הדבר בשכלו אלא שעדיין לא השתלשל לגמרי...

[חיים שאול]

כמדומני יש מכתב מהחזו"א (ואולי מהגרח"ג) שדברים דקים לפעמים קשה להסביר

ואת הברכת שמואל, שמעתי פעם שחתנו כתב (לכה"פ חלק מהכרכים, המספר טען שלכן יש חלק כרכים שהם פחות מובנים, כי זה גם לתרגם את הדברים מאידיש וגם לרדת לעומקם להבינם ולסגנן)

[גביר]

יעויין מפירושי הגר"א על התורה [בעריכת הרב אשר שטיינמץ שליט"א], פרשת כי תשא, שמות לא ג [ירושלים תשסג עמ' קלט].
ויעויין גם -פיתוח כושר ההסברה כמפתח ליכולת ההבנה – על דמותו ומשנתו הדידקטית של הרב יהודה קולודצקי ז"ל, שמעתין 165, תמוז-אלול תשס"ז 2007 [סריקה ישנה באשכול על אודות הרב הנ"ל -

https://www.google.com/search?q=%D7%A7% ... 8WmAmUL_FM

[מעיין]

שמעתי מעשה [ואולי הוא משל...] שפעם הגאון הקדוש רב"ב אמר לתלמידיו שברצונו לחזור על שיעור שאמר אתמול שניתוסף לו בזה סברא והבנה, וכשנתקבצו תלמידיו חזר לפניהם החידוש של אתמול באותן המילות ממש, רק החילוק הי' בהארת הפנים ותנועת הידים...
ואף שאני שמעתי זאת על דרך הצחות, מ"מ לענ"ד אפשר שאמת הוא וטובא גניז בגוויה ע"פ מה דכתבו באני ראיתי את ר' מאיר מאחוריו וכדומה, וגם חכמי המדע והמחקר אומרים שרוב המסר היא בשפת הגוף ולא בהדיבורים, ואף שזה ע"פ רוב בפן הרגש ולא בפן הסברא והשכלי, מ"מ גם בחלק זה שפת הגוף יש לה חלק לא מעט.

----
מה שמובא לעיל מהגאב"ד מטשעבין, אני שמעתי זאת על ר' יוסף ענגל והרוגאטשובער

[אוהב עמו]

אאל"ט שמעתי רבות מאחד מתלמידי ר' שמעון שקופ בשם רבו את המשפט הנ"ל

[גל של אגוזים]

...ע"פ מה דכתבו באני ראיתי את ר' מאיר מאחוריו וכדומה,

מהרש"א שם

מה שמובא לעיל מהגאב"ד מטשעבין, אני שמעתי זאת על ר' יוסף ענגל והרוגאטשובער

בשם גאב"ד טשעבין?

[יבנה]

מבואר במצורף

[לארץ ולדרים]

מצאתי כעת אגרת החזו"א שהזכרתי לעיל היא בח"ב אות כ' וז"ל דבר עיוני קשה להגדירו במלים והדבר מסור ללב

[מה שנכון נכון]

יעוי' רש"י סנהדרין לה, א ד"ה לבא דאינשי אינשי.

[גביר]

דברים בזה ישנם בספר שיעורי דעת, חלק א, עמ' 210 , ישנו באוצר -
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=103760

[דוק וחלד]

ורבי אליעזר, שאין הלכה כמותו מפני שלא ירדו חביריו לסוף דעתו?
זה גם חיסרון בהסברה?

[גל של אגוזים]

ר"מ מאזוז בהספד על הג"מ משה לוי זצ"ל על כח ההסברה של הראב"ע ז"ל ועוד [נדפס בעלון 'בית נאמן' פ' לך העעל"ט].

[ר_חיים_הקטן]

ראה כאן: https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=62100 שר"ש ברעוודה זצ"ל הביא שמדברי הגמרא מבואר שלא כמה שמורגל בפי בני הישיבות.

[דרומי]

לאחרונה ראיתי במאמר של אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש שמאריך לחלק בין ההבנה וההסברה, וכותב שם שאלו שני דברים נפרדים, ומי שחסר לו בהסברה אין זה משום חסרון בהבנה אלא הוא כח מיוחד של הסברה שאין לו קשר עם גוף ההבנה

[גל של אגוזים]

אשמח על הפנייה מדוייקת

בתודה מראש

[דרומי]

בספר 'המשך יו"ט של ר"ה - תרס"ו' במהדורה החדשה עמ' תקמב (בישנה עמ' תיב), והנה חלק מלשונו בענין זה:

"מה שזה יכול להשפיע וזה אינו יכול כו', אין זה מצד חסרון ההבנה וההשגה באותה ההלכה, שהרי גם הקטן בחכמה מבינה בטוב לפי שכלו כו', כמו הגדול ממש!

רק עיקר הטעם הוא, לפי שבגדול יש כח המוליד בשכלו להמציא שכל והבנה חדשה מעצמו .. לכן גם בשכל של ההלכה יוכל ג"כ למצוא עצות בנפשו איך להשפיע ההלכה בצירופים אחרים לגמרי..

אבל הקטן ממנו, הואיל דגם בעצם שכלו אין בו כח המוליד התחדשות, זהו הסיבה שאינו יכול לשנות הצירופים מכמו שהוא מבינה, ואינו יכול להשפיע אותה לתינוק כו'".

[סגי נהור]

הקשר לעניננו איננו שלם (ואין כאן המקום להרחיב).

[כדכד]

שמעתי ממו"ר שליט"א ועד כמה שזכור לי אמר זאת בשם הגר"ח מבריסק שאמר לבנו הגריז(ואולי השמות נתחלפו לי וזה היה הגר"ח מוולאז'ין לבנו הגרי"צ ואולי הדורות נתחלפו לי ואמר זאת הגרי"ד מבריסק לבנו הגר"ח)

[סגי נהור]

לפני שאבוא להקשות על האי כללא, אבקש מקורו.

הגרש"י זוין מצטטו באישים ושיטות מפי הגר"ח וכפי המקובל.
לא הייתי מטיל שום ספק בעדות זו.

[ראש]

זה גר"א מפורש במשלי על הפסוק 'לבינה תתן קולך'.
שבכדי להבין היטב מוכרח לתת קולו, דהיינו להסביר זאת.

מי שלומד עם ילדים יודע שחיסרון ביכולת ההבעה הוא לא רק שמבין טוב, ורק לא יודע איך לומר זאת(כמו במקרה של גמגום, למשל) אלא קושי בעיבוד הסופי במח שמביא להבעה.
בשיטת הרב ובר לומדים על זה הרבה.