ברכה על אכילת מעשר

[ארזי ביתר]

ידוע מה שכתב הרמב"ם שכהן האוכל תרומה, מברך 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציונו לאכול תרומה'.

האם יש ברכה על אכילת מעשרות? לחילופין, האם יש מצוה לאכול מעשרות?

[לבי במערב]

ראה 'חבל נחלתו' חי"ט סי' מז.

[לענין]

האשכול מדבר על מעשר ראשון או שני?

[ארזי ביתר]

בעקרון, על מעשר ראשון.

אבל האם יש נפק"מ בענין?

[כדכד]

מעשר שני ודאי יש מצוה באכילתו
על מעשר ראשון לא ברור כי אולי "ואכלתם אתו בכל מקום" זה היתר ולא מצוה.
עכ"פ מעשר שני בימינו אי אפשר לאכול ולכאורה מעשר ראשון אפשר ולא שמענו מי שהצריך ברכה מיוחדת על זה.
יתכן שההבדל בין זה לתרומה הוא שבתרומה יש קדושה של הכהן שאכילת התרומה מותנית בה ולכן שיך ברכה אבל במעשר ראשון אין קדושה ויכול לתתה לזר לאכלה או לאכול בטומאה ולכן אין זה גורם ברכה.

[ארזי ביתר]

השאלה לא היתה שאלה מעשית.

אני צריך רק מקור, האם אכילת מעשר מצוה היא או לא.

[עזריאל ברגר]

הרמב"ם כותב לגבי כל מתנות כהונה (הלכות בכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין), שכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול כך וכך (ובמקום אחר הוא כותב, שעל כל המתנות שנקראו בשם "תרומה" מברכים "לאכול תרומה").

ומינה נשמע לגבי מעשרות, שעל מעשר ראשון ומעשר עני בוודאי אין מברכין, שהרי אין בהם קדושה, אבל על מעשר שני - דעתי נוטה שיש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לאכול מעשר שני" (כמו נוסח הברכה "על פדיון/חילול מעשר שני").
ויה"ר שנזכה לכך כולנו בב"א.

[ארזי ביתר]

הרמב"ם כותב לגבי כל מתנות כהונה (הלכות בכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין), שכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול כך וכך (ובמקום אחר הוא כותב, שעל כל המתנות שנקראו בשם "תרומה" מברכים "לאכול תרומה").

ומינה נשמע לגבי מעשרות, שעל מעשר ראשון ומעשר עני בוודאי אין מברכין, שהרי אין בהם קדושה, אבל על מעשר שני - דעתי נוטה שיש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לאכול מעשר שני" (כמו נוסח הברכה "על פדיון/חילול מעשר שני").
ויה"ר שנזכה לכך כולנו בב"א.

במעשר ראשון אין קדושה?

[כדכד]

ודאי שאין

[לבי במערב]

במעשר ראשון אין קדושה?

"שלו הוא".

[עזריאל ברגר]

במעשר ראשון אין קדושה?

אין בו שום קדושה הלכתית, וכדכתיב "ואכלתם אותו בכל מקום" ופירש"י "אפילו בבית הקברות" (וצ"ע מהא דבית הקברות אסור בהנאה...).
כמו שאין קדושה בכבש של פדיון פטר חמור, או במעות של פדיון הבן, או במטבעות שעני קיבל לצדקה.

ברור שיש בהם קדושה ככל חפץ שנעשתה בו מצווה בעבר, אך לקדושה הזאת אין שום משמעות הלכה-למעשה.

[עזריאל ברגר]

בהשגחה פרטית, עתה צצה מול עיני ידיעה עיתונאית:

שולחן הקפה עמו נוטרל המחבל הפך לסביבון: "נס גדול היה פה"
השולחן עמו ניטרל האברך יוסף גליק את המחבל בפיגוע הדקירה שהתרחש במוצאי שבת חנוכה בשנה שעברה בביתו של האדמו"ר מקוסון פארשעיי, הפך השנה לסביבון עליו נכתב "נס גדול היה פה"

וגם כאן, אין שום קדושה הלכתית בשולחן הזה...

[עליך עיננו]

הרמב"ם כותב לגבי כל מתנות כהונה (הלכות בכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין), שכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול כך וכך (ובמקום אחר הוא כותב, שעל כל המתנות שנקראו בשם "תרומה" מברכים "לאכול תרומה").

ומינה נשמע לגבי מעשרות, שעל מעשר ראשון ומעשר עני בוודאי אין מברכין, שהרי אין בהם קדושה, אבל על מעשר שני - דעתי נוטה שיש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לאכול מעשר שני" (כמו נוסח הברכה "על פדיון/חילול מעשר שני").
ויה"ר שנזכה לכך כולנו בב"א.

במעשר ראשון אין קדושה?

ז"ל הרמב"ם הלכות מעשר פ"א ה"ב:
מעשר ראשון מותר באכילה לישראל ומותר לאוכלו בטומאה שאין בו קדושה כלל.