הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 24, 2022 11:46 pm
ראיתי כעת חילוק אחר בין חלה לתרומה, וצ"ע בטעמו.
ז"ל הברכי יוסף (והובא בפ"ת) סי' שכב - על אודות האשה אשר הפרישה חלתה והניחתה אצלה, אדהכי והכי קמה בזיהר'א כי האש מתלקחת בשר בקלחת, ובא עוף וכיוצא וירא ראשית לו ויאכל גם אכול החלה אשר הפרישה, ושאלה אשה כדת מה לעשות אי חייבת להפריש חלה אחרת. ונראה דאותה חלה אשר הפרישה כמצותה זו פוטרת עיסתה, ותיסגי לה בההיא. הן אמת דהרמב"ם פ"י דבכורים כתב דראשית הגז חייב באחריותו, דכתיב ביה נתינה, וכתב הרב משנה למלך דאף דהלכה רווחת דמתנות כהונה שהפסידן פטור, התם המתנות מבוררות כדבר פרטי וכבר נפסד, לא כן בראשית הגז דאף דנאבד יכול להפריש מהנשאר. והביא דבריו הרב מהר"ח אלפאנדארי בהגהת בני חיי י"ד סימן ס"א. ועמ"ש בשו"ת משאת משה ח"ב א"ח סימן ד'. ולפ"ז בחלה דכתיב תתנו לה' תרומה, ולא הוי כדבר פרטי, מחוייבת להפריש זימנא אוחרי תנינא, כדין ראשית הגז. ואולם הדין דין אמת בזמן שנותנים החלה לכהן, אבל בזמן הזה דלשריפה אזלא, וכך נוהגת זאת האשה לשורפה בכל פעם, כמדת כל חברותיה, נראה דאינה צריכה להפריש עוד הפעם...