שבענו מטובך כתב:נדמה לי שלא התכוון רח"ו לדבר על חטא מסוים קטן בו נכשל ריב"ז, אלא נקט את שמו כדוגמא לצדיקים שמעלתם גדולה מאוד מאוד, ובכל זאת מתייראים מעבירות שבידם. לכן ממשיך שם בהמשך הדרוש (הקדמה כב) לומר:
גם מצינו בשמואל הנביא, שקול כמשה ואהרן, כשהעלהו שאול באוב שאמר למה הרגזתני לעלות, ואמרו רז"ל שנתיירא אולי היה יום הדין הגדול, כנראה שאפילו שכבר עמד לדין בעת פטירתו עדיין יש דינים וענשים אחרים. גם ריב"ז שלא הניח מקרא ומשנה וכו' והיה בוכה בעת פטירתו כנזכר במסכת ברכות. ומה יעשו שאר הצדיקים שאינם דומים אליהם, ומכל שכן שאר בני אדם בעו"ה.
ויפה כיוון הרב משנ"ן.
יסלח לי מר, אבל דבריו אינם נהירים לי.
ראשית, אין לדרוש סמוכין בעריכת הרש"ו. (ואף בעריכה זו אינם סמוכים)
שנית, למה לי דרשה, סברא הוא; מה עניין שמיטה להר סיני?
רח"ו כתב כי חטא קל אצל ריב"ז שקול לכמה חטאות של אנשים אחרים לפי גדול מעלתו. משמע שאיזה מעשה קטן שלו גרם פגם גדול, כמו שהיה גבי אדם הראשון. אה"נ ריב"ז חשש מעונשים, אבל כמוהו רבים אחרים. ואדרבה, לשון הרח"ו שם סובבת על הציר ההפוך, ששם אם בארזים אלו נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר; ואילו לפי לשונו שציטטתי ינוחו להם אזובי הקיר בשלווה, שאינו דומה המטנף חצר המלך למטנף פלטין של מלך.