הבני ישכר גער בשר השלג, והאם שלג הוא ברכה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

שמעתי מזקן א' היום שזכור לו שהבני יששכר גער בשר השלג, ומשמע מדבריו ששלג במקום מגורים אינו ברכה,
מה המקור? ואם לא הבני יששכר האם יש מקור אחר,

[מקדש מלך]

הבני יששכר חי בעידן הקרח הקטן. אז שלג כנראה לא היה ממש ברכה...

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה זה הקרח הקטן?

[מקדש מלך]

במדע מקובל שבין השנים 1500 ל1900 לפי ספירתם, היה גל קור חזק בעולם. הרבה סיפורי חסידים וכדומה מובנים לפי הרקע הזה.

[כדכד]

טבא תלגא לטורי כחמשה מיטרי לארעא. גמ' תענית

[יוסף חיים אוהב ציון]

לטורי.

[כדכד]

ראית שלג בעמקים פעם?

[יוסף חיים אוהב ציון]

בכביש זה לא טורי.

[כדכד]

תלוי איפה הכביש

[יוסף חיים אוהב ציון]

נו זה לא פורים רוב כאן.

[כדכד]

הגמרא דברה על שלג בהרים כי השלג יורד בהרים
רש"י מסביר שם גם למה דווקא חמשה מיטרי לארעא
אבל רואים שם שהשלג הוא כן ברכה.
אלא מה זה מפריע לנסוע בכביש? בסדר אז אל תיסע או שתיסע בזהירות אבל למה להיות עובר דרכים שהכהן הגדול מבקש שלא תישמע תפילתם.
ולכשתמצא לומר - מקרא מפורש בישעיהו "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה"

[צופה_ומביט]

כמדומני שבר פלוגתתך בדיון זה טוען שוודאי ששלג בהרים הוא ברכה [הופך אח"כ למים כגמרא שהבאת], אבל שלא ירד על הדרכים והבתים, אלא שיהיה בבחינת "והשלג להם חומה מימינם ומשמאלם". ואולי לזה הועילה גערת הצדיק שהביא בשמועה שהביא [אם היתה].

[והשווה (את הרעיון העקרוני) לגמרא בר"ה יז, ב: "עיני ה' אלהיך בה עתים לטובה עתים לרעה עתים לטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן"].

[נחומצ'ה]

אמנם שלג הוא ברכה להרים, כמאמר הגמרא
אך זכור לי מספרים הק', שעצם השלג הוא בא מצד הגבורה
שאין המים יורדים בנחת, אלא מגלידים.
[לא לחינם נאמר 'גשמי ברכה']

[צופה_ומביט]

אמנם שלג הוא ברכה להרים, כמאמר הגמרא
אך זכור לי מספרים הק', שעצם השלג הוא בא מצד הגבורה
שאין המים יורדים בנחת, אלא מגלידים.
[לא לחינם נאמר 'גשמי ברכה']

אמנם כתיב "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".

ושלג הוא חיבור לטהרה ואינו חיבור לטומאה.

ואיתא בספרים שמיכאל [שר ישראל] הוא שר השלג.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר כתם פז עמ' סא בנדמ"ח.
ביום השלג כיומא דגרמו חובין ודינא אתדן וכו'. כבר כתבתי למעלה כי ברדת מימי החסד אל העטרת על ידי הגבורה נקפאים שם מפאת מדת הדין שמקפים אותם שלא ירדו לסבת העונות ונעשו כשלג הקרוש, בסוד עונותיכם מנעו הטוב מכם, ועל כן נתיחסה העטרת אל השלג, וגם כן עונש הרשעים בגיהנם מתיחס אל השלג הצונן בהפך האש כמו שאמרו זכרונם לברכה תשלג בצלמון שהרשעים נדונים ששה חדשים באש וששה חדשים בשלג באופן שהשלג מתיחס אל הדין ואמר כי כל הצער הגדול הזה, קרנו ביום השלג, ביום שנתחזק הדין לדון את ישראל שנסתלקו הרחמים מהם, כי הרחמים מזוגים הם.

[מגדל]

כלכך הרבה אשכולות פורים מפוזרים בפורומים השונים.
האם זה משום שפורום הוא מלשון פורים?

[יוסף חיים אוהב ציון]

למה כב' מזלזל?

[מגדל]

מזלזל במה\במי?
חלילה, זה לא היה מכוון למישהו ספציפי כאן, פשוט כבר יצא לי לקרוא כמה דיונים בימים האחרונים ולמלא פי שחוק.

[לבי במערב]

שמעתי מזקן א' היום שזכור לו שהבני יששכר גער בשר השלג, ומשמע מדבריו ששלג במקום מגורים אינו ברכה

ראה 'דברי תורה' מהדורא שתיתאה אות נט.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב כדכד עיין כאן.
מועד לכל חי - סימן לא אות ל"ו דורשי רשומות רמזו לגשמים ביום פורים, בפסוק פל"ג אלקים מלא מים, כשיהיו גשמים ביום ל"ג לעומר, ואני אומר דצריך לסיים הפסוק תכין דגנם, על דרך דגנם ותירושם רבו, והיינו דבפורים אם יהיו גשמים רע הוא לעניים ולאומללים, וראוי להתפלל שלא יהיו גשמים בפורים, וגם לנותנים צדקה הוא סימן טוב, שלא יהיו בגדר לעבד שבא למזוג כוס לרבו, כענין ישיבת סוכה, ומעשה ה' כי נורא, דבכמה שנים נתקדרו שמים בעבים, ובעתים שמסובבים העניים זרחה החמה, וששים בבואם ושמחים בצאתם, וכלפי זה ראוי להתפלל דירדו גשמים בשבתות ובמוצאי שבתות, באותן העתים דיוצאים הבחורים לטייל אצל כל פינה בשוקים וברחובות דאין טוב יוצא מהליכתם לעתות כאל, ומחוץ לעיר רע יותר, דלא יבצר מחילול שבת, ואיסור הסתכלות בעריות, ונבלות הפה וליצנות, והאדם האוהב את בנו לא יניח אותו לצאת בשבת ומוצאי שבת, וכן בשאר לילות אנה ואנה, ויקשור אותו כמו שקושרין הכלב רע, ואחרי זה יראה בעיניו מה שמרויח בזה, דלא יכשל זרעו בשום מכשול ועון כלל לעולם ועד:

[נחומצ'ה]

מזלזל במה\במי?
חלילה, זה לא היה מכוון למישהו ספציפי כאן, פשוט כבר יצא לי לקרוא כמה דיונים בימים האחרונים ולמלא פי שחוק.

זה לא פורים.
אך מה תגיד על מעשה שהיה היום במנחה?
הש"ץ בהתרגשות ביקש 'משיב הרוח ומוריד השלג', ועד שתפס[ו] כבר היה 'מחיה המתים'....

[לבי במערב]

הש"ץ בהתרגשות ביקש 'משיב הרוח ומוריד השלג', ועד שתפס[ו] כבר היה 'מחיה המתים'....

ראה פסק"ת ח"א ע' תתסד הע' 83, וש"נ.