"מעשה שהיה בימי האר״י זלה״ה שהיה בזמנו הרב ישראל נאגארה ז״ל והיה נעים זמירות ישראל, ויש אומרים שהגיד עליו האר״י זלה״ה שהיה ניצוץ דוד המלך עליו השלום [וכ״ה בשבט מוסר (פרק לז), ובדברי דוד מילדולה (סימן כד), ובבנין אבות לרבי צמח הכהן מרבני ג'רבא לפני כמאתיים וחמישים שנה (פרק ג משנה ג), ובילקוט מעם לועז (שמות עמוד תתתמג), ובספר אות ברית קודש למהר״י כנאפו (דף ס ע״ב), ובספרו זך ונקי (פרק יט)], ופעם אחת בליל שבת קדש היה החכם הנזכר שורר על שולחנו כמנהגו הטוב וראה האר״י זלה״ה מלאכים לאלפים ורבבות עולים ויורדים בביתו לשמוע אל הרינה כי כל שיריו היו ברוח הקדש, ותכף ומיד הסתכל הרב האר״י ז״ל שבא מלאך אחד וסילק לכל מחנה המלאכים השרויים שם על דבר שהיה משורר על השולחן אשר לפני ה' בזרועות מגולים וגם על דבר שלא היה הכובע על ראשו, וכשהרגיש האר״י ז״ל בדבר שלח אליו שני תלמידים מתלמידיו הקדושים [בחמדת ימים (שבת שם) נזכר שקרא להרח״ו ולמהר״י הכהן] לגלות את אזנו לאמר כי מלאכי אלהיט היו משתעשעים אל שיריו ורינותיו ובעבור שלא היה בכבוד על השלחן נסתלקו למעלה וכשמוע החכם הנזכר את הדבר אחזתו רעדה ופיק ברכים וחלחלה בכל מתנים ועמד מרעיד וישב בכבוד גדול על שלחנו וחזר לשירו שהיה משמח בדברותיו אלהים ואנשים, ותכף ומיד חזרו מלאכי שמים לבא כבראשונה ששים ושמחים משתעשעים שעשוע רב כבמזמוטי חתן וכלה והרב האר״י ותלמידו הגדול ז״ל רואים ומפליא לעשות". עכ״ל.
מה המקור הראשון למעשה זה?