רווק אל יעסוק בתיקוני קדושה

[מגדל]

שלום וברכה,

זכורני כי כד הוינא טליא אמר אחד מן בחורי הישיבה כי החיד"א כותב היכן שהוא שאין לו לרווק לעסוק בתיקוני יסוד\קדושה, משום דלא שייך שלא יכשל שוב.

האם מישהו מכיר דבר כזה, מן החיד"א או מן מאן דהוא אחר?

בתודה מראש.

[קו ירוק]

באורחות רבינו ח"ה, מדור חינוך ורבנות, עמוד קעו אות סז, הביא כעין זה מהסטייפלער אודות ישיבת תפארת ציון.
שהביאו לשם את ה'תיקון' של ברסלב, ואמר שיוציאו הכל, שבחורים זה יקלקל להם ואין להם לעסוק בזה בבחרותם.

[מקדש מלך]

משום דלא שייך שלא יכשל שוב.

אני מתקשה להאמין שדבר כזה יצא מפי רבינו החיד"א. והוא לענ"ד דבר שאי אפשר לשומעו.

[דרופתקי דאורייתא]

משום דלא שייך שלא יכשל שוב.

אני מתקשה להאמין שדבר כזה יצא מפי רבינו החיד"א. והוא לענ"ד דבר שאי אפשר לשומעו.

מרן החיד"א זצ"ל ביוסף לחק (פרשת בשלח יום ג) כתב בזה"ל:

הבא לתקן פגם הברית, אם לא נשא אשה לשוא צרף צורף. והמאחר לישא מאיזה טענות ידע נאמנה כי מאבד עולמו ונפשו, ומה יסכון גבר להתענות בימי השובבי"ם והוא עובר על דת וכל ימיו בעבירה, וכו', לכן טרם כל ישתדל לישא אשה, וזהו עיקר התיקון, ומלעדי זה שוא עמל בכל התיקונים, ובכל שכל יבין את זאת.

הביא דבריו הגאון מהר"ח פאלאג'י זצ"ל בספר תוכחת חיים (פרשת בראשית מאמר ו עמוד לו מהדו"ח).

[מקדש מלך]

כמובן שדברים ישרים אלו שונים לחלוטין מהסילוף שיוחס לו. ויישר כח על הבאת הדברים כתיקונם.

[תוכן]

כמובן שדברים ישרים אלו שונים לחלוטין מהסילוף שיוחס לו. ויישר כח על הבאת הדברים כתיקונם.

מותר לך להודות שטעית.

[מקדש מלך]

ודאי שמותר לי להודות. אלא שלא יתכן לומר ש"לא יתכן שלא יקלקל" שהרי הבחירה נתונה, וודאי שכל יהודי יכול לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו.

אכן, ברור שרווקים מסוימים עלולים מאוד לחטוא, ואם אינו מתרחק מהנסיון העצום, הרי זה טובל ושרץ בידו. וכמו נזיר שאינו צועד סחור סחור, או הבן הנעמד בפתח הקובה. אבל לכתוב באופן גורף שאדם שעומד בנסיון לא יתכן שלא יכשל בו (ועוד בלי כל הקשר לחובת הנישואין, שודאי מוטלת על מי שיצרו תוקפו), הוא דבר שלא ניתן להיאמר.

[מגדל]

כמובן שדברים ישרים אלו שונים לחלוטין מהסילוף שיוחס לו. ויישר כח על הבאת הדברים כתיקונם.

ראשית אפשר להירגע, הבאתי דברים ששמעתי בכלי שלישי לפני שנים רבות. מובן מאליו שלא היה להתייחס אל דברי כציטוט מדוייק אלא כמראה מקום וכיוון כללי.

ומכל מקום, לשיטתך מה הכוונה ב"כל ימיו בעבירה" ו"לשווא צרף צורף"?

הרב דרופתקי, האם את קטעי המוסר שביוסף לחוק כתב החיד"א בעצמו? כמדומני שיש שם גם מספרים אחרים. או שמא גם וגם?

[מקדש מלך]

אני רגוע ב"ה.

הכוונה פשוטה. הרי רובנו ככולנו מתמודדים עם קשיים בעבודת ה', אם בסור מרע ואם בעשה טוב. ולצערינו נופלים פעם אחר פעם. ולמרות זאת עדיין אסור להתייאש. וכלשון שער הציון: " כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו שאין יכול לתקן בשום אופן ועל כן יתנהג תמיד באופן אחד, ואם יגזור עליו הקדוש ברוך הוא למות ימות. אבל טעות הוא, שסוף דבר יהיה, כל מה שהקב"ה רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא לתקן, ויבא עוד פעם ופעמים לעולם הזה ובעל כרחו יוכרח לתקן".

אז ברור שמי שיכול למנוע את ההתמודדות רבת המכשולות ואינו עושה זאת הרי זה פושע. ולמשל אדם שיש לו אינטרנט פתוח, ונכשל לכל הפחות מדי פעם, אינו יכול לקבל על עצמו לא להיכשל, אלא עליו פשוט לחסום את היצר הפתוח.

אבל מכאן ועד לשלול את הבחירה, לייאש, ולכפור בכוחה של הנשמה האלוקית שברגע אחד יכולה לשוב אל בית אביה כרבי אלעזר בן דורדיא בשעתו, הדרך רחוקה מאוד.

[דרופתקי דאורייתא]

האם את קטעי המוסר שביוסף לחוק כתב החיד"א בעצמו? כמדומני שיש שם גם מספרים אחרים. או שמא גם וגם?

גם וגם.
בקטע זה הם דברים שלו עצמו. וגם הגרח"ף העתיקם בשמו של החיד"א.

[תוכן]

זכרוני שיש גם ט"ז שאומר שברגע שנכשלים כבר כמעט אי אפשר לצאת מזה. מי יכול להחזיר לי אבידתי?