האם טביעת אצבעות יכולה לשמש תחליף לחתימה
שאלה. יש להסתפק מה הדין בעדים שלא יודעים לחתום אבל אפשר שיחתמו בטביעת אצבעות, האם זה יכול לשמש במקום חתימה, ובפרט שכך נוהגים כיום ביחס לאנשים כאלו שמטביעים על שטרותיהם טביעת אצבעות. והנה לגבי היתר עגונות נהגו חכמי הדור להשתמש בטביעת אצבעות, כמבואר בירחון הפרדס תמוז תשי"ג, שלא גרע מסימן מובהק, שמנוי וגמור בין חכמי המשפט והרפואה, שהשרטוטים באצבעות האדם אין להם דמיון בין אדם לחברו ואפילו בין רבבות.
תשובה. יתכן דלגבי עדות, טביעת אצבעות לא מועיל, כי בתורה כתוב ספר כריתות, ודרשו חז"ל ספר מלשון סיפור דברים, וטביעת אצבעות אינה מספרת כלום, אלא היא סימן שפלוני הטביע את אצבעו על השטר. אמנם אמרינן בבבא בתרא (דף קסא ע"א) ובגיטין דף פז ע"ב רב צייר כוורא, והדג הוא רק סימן ולא כתב, שאני התם דכתב את ציור הדג כמו כל כתיבה, וכמבואר ברש"י (ד"ה צייר כוורא) שכתבו בחתימת ידו, עכ"ל. כלומר הוא חתם את הכוורא כדרך כל החותמים, משא"כ טביעת אצבעות שהיא לא כדרך החותמים.
ושאלתי את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א האם אפשר [בשעת הדחק כשאין עדים, היכולים לחתום], לחתום על גט בטביעת אצבעות? והשיב לי, החתימה צריכה להיות ניכרת לכל, שכל מי שמכיר את העד ואת חתימת ידו יבחין ויכיר מיד שזוהי חתימתו. ולכן טביעת אצבעות לא תועיל כי אי אפשר לרבים להבחין בזה, ולהכיר של מי החתימה, ורק לחוקרי המשטרה הטביעה הזו מועילה ולכן אין זו חתימה.
ואפשר להוסיף הסבר על דברי מו"ח שליט"א שכתב המורה נבוכים (ח"ג פמ"ט בביאור מצות כתיבת הגט) ופעמים שלא יהיה ביניהם [בין הבעל לאשה] הסכמת אהבה ושלום ולא יסודר ענין ביתם, והותר לו לגרשה, ואלו היתה מתגרשת בדבור [פיה] לבד או בהוציאה מביתו, היתה האשה מחזרת אחר פשיעה ויוצאה ואומרת כי גרושה היא, או כשתזנה עם אדם תאמר היא שכבר נתגרשה, ולזה נצטווינו שלא יתכן לגרש רק בספר שיעיד עליו ויכתוב לה ספר כריתות, עכ"ל. ולכן מאחר וצריך ספר שיעיד על הגירושין אין טביעת אצבעות מועיל, וצריך חתימה כזו, שתהיה היכר ושלכולם יהיה ברור שנתגרשה ולא ליחידים בלבד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים