שמים ככינוי לה' בתנ"ך

[yankev]

מחפש מקור להיכן בתנ"ך המילה 'שמים' נמצאת ככינוי לה'. תודה מראש.

[בוצינא]

בספר הבהיר סימן ק (במהדורת הרב מרגליות)
מנלן דשמים הקדוש ברוך הוא, דכתיב: וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם (מלכים א' ח, לב), אטו שלמה התפלל אל השמים שישמעו תפלתם, אלא אותו שנקרא שמו על השמים, דכתיב: השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, הרי שמו של הקדוש ברוך הוא.

[צופה_ומביט]

וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם (מלכים א' ח, לב)

??

מפורש מיד "[שהם] מכון שבתך", והוא כמו "מן השמים". פשוט, וכך פירשו כל המפרשים.

ומוכרח כך, שהרי נאמר בפסוק מפורש "ואתה", לחזור שוב על כינוי לקב"ה [ואף לא מיד אחרי המילה "ואתה", כמו נניח "ואתה ה'"] הוא מיותר לגמרי. אלא בהכרח כנ"ל.

[צופה_ומביט]

יש אפשרות בפרשת האזינו (דברים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם".

וכמובן שהוא קשה, וכי הקב"ה מתחת לשמים שיישא ידו אליהם, ועוד כיו"ב.

ופירש רש"י: "אשא ידי אל עצמי בשבועה".

אבל בהמשך רש"י שם לא ברור כ"כ דבר זה שזו הכוונה. וכל שאר המפרשים פירשו שהוא נשבע בשמים כנשבע בכסאו וכיו"ב.

[בוצינא]

וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם (מלכים א' ח, לב)

??

מפורש מיד "[שהם] מכון שבתך", והוא כמו "מן השמים". פשוט, וכך פירשו כל המפרשים.

ומוכרח כך, שהרי נאמר בפסוק מפורש "ואתה", לחזור שוב על כינוי לקב"ה [ואף לא מיד אחרי המילה "ואתה", כמו נניח "ואתה ה'"] הוא מיותר לגמרי. אלא בהכרח כנ"ל.

ערכתי את הודעתי והבאתי ציטוט מספר הבהיר

[צופה_ומביט]

ראיתי, קשה לענ"ד לקרוא לזה מקור בתנ"ך כי אם "מקור בספר הבהיר". [בפסוק זה לא מוכרח כלל, כך גם נימוקו של ספר הבהיר עצמו, ואדרבה, בפשט הפסוק כמעט מוכרח אחרת]. זה נראה דרך דרש [של בעלי הקבלה]. וצ"ע.

אפילו המקור שהבאתי אני, ששם יש באמת קושי בפסוק לבאר "שמים" אחרת מ"הקב"ה", ורש"י פרשן הפשט מבאר "אל עצמי" - עדיין שאר המפרשים מפרשים בפשיטות אחרת, וצ"ע אם אפשר להביא זאת כ"מקור בתנ"ך".

[מה שנכון נכון]

דה"ב לב, כ 'ויזעקו השמים'.

[.השוחט]

בנותן ענין לציין לעיין במסכת שבועות דף לה תחילת עמוד ב'.

[בוצינא]

יש אפשרות בפרשת האזינו (דברים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם".

וכמובן שהוא קשה, וכי הקב"ה מתחת לשמים שיישא ידו אליהם, ועוד כיו"ב.

ופירש רש"י: "אשא ידי אל עצמי בשבועה".

אבל בהמשך רש"י שם לא ברור כ"כ דבר זה שזו הכוונה. וכל שאר המפרשים פירשו שהוא נשבע בשמים כנשבע בכסאו וכיו"ב.

אם הגענו ל"נשבע בכסאו", אזי כבר יש לנו פסוק מפורש "השמים כסאי". ועדיין לא מצאנו שהשמים הוא גם ה' היושב על הכסא.
וראה בתיקוני זוהר (סח, ב)וצריך לסלקא ליה לגבי י' דאיהו רום שמים ולנחתא ליה לגבי ו' איהו שמים דעליה אתמר ואתה תשמע השמים
ושם הביא הגר"א את הפסוק "כי אשא אל שמים ידי", ופירש שהשמים מרים את ידו לרום השמים ואחר כך משיב את ידו לעצמו, והבן.
ומקורו ממקום אחר בספר הבהיר (קלט) שאלו לו תלמידיו למי נושאין כפים, אמר להם: לרום השמים.

[עליך עיננו]

בד"א למה מוזכר יראת שמים בכל מקום ולא יראת ה'?

[בוצינא]

בד"א למה מוזכר יראת שמים בכל מקום ולא יראת ה'?

זה בדיוק הנושא
וכן אמרו "מן השמים ירחמו"
זה ברור שהכוונה לה'
רק ששאלו מה המקור הברור מן התנ"ך
כאילו חס וחלילה מקור מלשון חז"ל אינו מספיק...

[yankev]

בד"א למה מוזכר יראת שמים בכל מקום ולא יראת ה'?

זה בדיוק הנושא
וכן אמרו "מן השמים ירחמו"
זה ברור שהכוונה לה'
רק ששאלו מה המקור הברור מן התנ"ך
כאילו חס וחלילה מקור מלשון חז"ל אינו מספיק...

משל למה הדבר דומה, לאדם שלמד משנה ברורה, וביקש לעיין במקור הדין בבית יוסף ובטור ובגמ', ואמרו לו "כאילו חס וחלילה מלשון המשנה ברורה לא מספיק...".
הערה מיותרת לגמרי.

[צופה_ומביט]

אם הגענו ל"נשבע בכסאו", אזי כבר יש לנו פסוק מפורש "השמים כסאי". ועדיין לא מצאנו שהשמים הוא גם ה' היושב על הכסא.

לא הגענו לנשבע בכסאו, להיפך, אמרתי ששאר ראשונים פירשו ע"ד נשבע בכסאו וממילא לשיטתם אי"ז מקור לנידון פותח האשכול.

[צופה_ומביט]

בנותן ענין לציין לעיין במסכת שבועות דף לה תחילת עמוד ב'.

וראה ברכות נג, ב ובסוף נזיר "א"ל ר' נהוראי, השמים כן הוא, תדע וכו'".

[עליך עיננו]

ראה כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 94#p562957

ייש"כ מענין מאד מסקנתו שהמילה יראת שמים נובעת מטעות של יראת שמו.
קשה מאד שמהגמ' והראשונים אף אחד לא עמד ע"ז (ראיתי שהוא העיר את זה אבל עדין צ"ע)

[בוצינא]

משל למה הדבר דומה, לאדם שלמד משנה ברורה, וביקש לעיין במקור הדין בבית יוסף ובטור ובגמ', ואמרו לו "כאילו חס וחלילה מלשון המשנה ברורה לא מספיק...".
הערה מיותרת לגמרי.

לא עליך הייתה תלונתי כי אם על מי שכתב שלמרות שחז"ל פירשו את הפסוק ש"השמים" הנזכר בפסוק זה ה', עדיין זה לא אומר שיש הכרח לכך מן הפסוק, שהרי שאר פרשני הפסוק פירשוהו אחרת לפי פשוטו...
צא וראה בקישור שהעלו כאן איך המזרחיסט בעל ה"אוצר יראת שמים" הגיע למינות ולאפיקורסות, כתוצאה מזה שלא מצא מפורש בפסוק את צמד המילים "יראת שמים".
עד שהעיז לכנות את הכינוי "יראת שמים" כ"שגיאה" של חז"ל, עפ"ל.

[צופה_ומביט]

לא עליך הייתה תלונתי כי אם על מי שכתב שלמרות שחז"ל פירשו את הפסוק ש"השמים" הנזכר בפסוק זה ה', עדיין זה לא אומר שיש הכרח לכך מן הפסוק, שהרי שאר פרשני הפסוק פירשוהו אחרת לפי פשוטו...

אתה מתכוון אלי?