מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקור למדרש

חיפושי מקורות וכדומה
חיים סופר
הודעות: 447
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

מקור למדרש

הודעהעל ידי חיים סופר » ב' יוני 14, 2021 9:24 pm

מקור למדרש: חטאתם בעגל ואמרתם אלה אלהיך ישראל, תהיו נזהרים בשמירת יום טוב, שנאמר אלה מועדי ד', ויבוא אלה ויכפר על אלה

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מקור למדרש

הודעהעל ידי תוכן » ב' יוני 14, 2021 9:30 pm

חיים סופר כתב:מקור למדרש: חטאתם בעגל ואמרתם אלה אלהיך ישראל, תהיו נזהרים בשמירת יום טוב, שנאמר אלה מועדי ד', ויבוא אלה ויכפר על אלה


חפש יבא אלה ויכפר על אלה.

חיים סופר
הודעות: 447
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: מקור למדרש

הודעהעל ידי חיים סופר » ב' יוני 14, 2021 9:48 pm

זה מצאתי
קבצים מצורפים
111.png
111.png (38.03 KiB) נצפה 580 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מקור למדרש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יוני 15, 2021 4:41 pm

ראיתי בספר בנין אריאל שפירש בזה את המדרש ומובא ברש"י על מה שאמרה האתון לבלעם כי הכיתני זה שלוש רגלים, שרמזה לו: אתה מבקש לעקור אומה שחוגגת שלושה רגלים? שהוא כי בלעם "וישת אל המדבר פניו", ומסביר התרגום יונתן 'למדכר עליהון עובדא דעגלא דעבדו תמן', ולכן אמרה לו האתון שלא יועיל כי הם מכפרים ע"ז בחגיגת ג' רגלים.

ובביאור גוף הענין מדוע חגיגת הרגל היא כפרה על חטא העגל כתב מהרי"ץ דושינסקי נפלא:

דהנה ידוע שעיקר החטא שבמעשה העגל היה השמחה שנתלותה עמהם באותה שעה, וכמו שמבואר במפרשים שלא עלתה על דעתו של משרע"ה לשבור את הלוחות עד שראה את העגל ומחולות, ולכן תשובת המשקל לכפר עון העגל היא בקיום התורה והמצוות בשמחה ובטוב לבב, ואימתי היתה שורה השמחה הגדולה בתוך בני ישראל, הלא בעלותם לראות את פני ה' שלש פעמים בשנה, ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו. וא"כ שפיר באה מצוה זו של אלה מועדי ה' לכפר על אמירת אלה אלהיך ישראל אשר עיקר החטא היה שם שעשו זאת מתוך הנאה ושמחה

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מקור למדרש

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' יוני 16, 2021 12:44 am

ספר בניהו בן יהוידע על מגילה דף לב ע"א
אמנם צריך להבין למה יש מצוה בחיוב קריאת פרשיות המועדים בזמנם, והלא כל הפרשיות תורה הם, וכל זמן שאדם קורא בתורה יש בזה מצוה, ומה הפרש יש בין מקרא בזמנו למקרא שאינו בזמנו. ונראה לי בס"ד בהקדים מה שכתב הרב שער החצר ז"ל בשם ספר כ"י, וזה לשונו, ידוע מה שאמרו רז"ל כי כשעבדו ישראל את העגל היה שש שעות ולא יותר, וקיימא לן בביטול האיסור צריך ששים כנגדו, ועל כן כדי שיתבטל האיסור של שש שעות מה עשה הקב"ה תקן לישראל שלש רגלים, שהם שבעת ימי סוכה ושבעת ימי פסח ויום אחד של שבועות, ובאלו חמשה עשר ימים יש שלש מאות וששים שעות. ובזה פירשו כונת המסרא ארבעה פסוקים של אלה, והם [תהלים מ"ב ה'] אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי, [שמות ל"ב ח'] אלה אלהיך ישראל, [ישעיהו מ"ט ט"ו] גם אלה תשכחנה, [ויקרא כ"ג ב'] אלה מועדי ה', רצה לומר אלה אזכרה תמיד כדי לתקן, ואיזהו אלה, ואמר אלה אלהיך ישראל שאמרו בעגל, ומה התיקון אשר נעשה כדי שגם אלה תשכחנה, והשיב ואמר אלה מועדי ה', שעל ידי שמירת המועדים שהם שלש מאות וששים שעות מתבטלים אותם שש שעות של העגל שאמרו בם אלה אלהיך ישראל, עד כאן דברי ספר כ"י שהביא הרב ז"ל שם יעויין שם.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מקור למדרש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יוני 16, 2021 12:47 pm

צופה_ומביט כתב:בביאור גוף הענין מדוע חגיגת הרגל היא כפרה על חטא העגל כתב מהרי"ץ דושינסקי נפלא:

דהנה ידוע שעיקר החטא שבמעשה העגל היה השמחה שנתלותה עמהם באותה שעה, וכמו שמבואר במפרשים שלא עלתה על דעתו של משרע"ה לשבור את הלוחות עד שראה את העגל ומחולות, ולכן תשובת המשקל לכפר עון העגל היא בקיום התורה והמצוות בשמחה ובטוב לבב, ואימתי היתה שורה השמחה הגדולה בתוך בני ישראל, הלא בעלותם לראות את פני ה' שלש פעמים בשנה, ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו. וא"כ שפיר באה מצוה זו של אלה מועדי ה' לכפר על אמירת אלה אלהיך ישראל אשר עיקר החטא היה שם שעשו זאת מתוך הנאה ושמחה

יש לצרף לזה את מה שאמר אהרן לעם "חג לה' מחר", ומה שכתב הרמב"ן שם "וטעם וישב העם לאכול ושתו, שישבו כולם כאחד לאכול לשבעה ושתה לשכרה כאשר יעשו בחגים ובמועדים, ואחרי כן קמו לצחק בעצביהם ולשמחה".

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מקור למדרש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יוני 16, 2021 12:51 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ספר בניהו בן יהוידע על מגילה דף לב ע"א
אמנם צריך להבין למה יש מצוה בחיוב קריאת פרשיות המועדים בזמנם, והלא כל הפרשיות תורה הם, וכל זמן שאדם קורא בתורה יש בזה מצוה, ומה הפרש יש בין מקרא בזמנו למקרא שאינו בזמנו. ונראה לי בס"ד בהקדים מה שכתב הרב שער החצר ז"ל בשם ספר כ"י, וזה לשונו, ידוע מה שאמרו רז"ל כי כשעבדו ישראל את העגל היה שש שעות ולא יותר, וקיימא לן בביטול האיסור צריך ששים כנגדו, ועל כן כדי שיתבטל האיסור של שש שעות מה עשה הקב"ה תקן לישראל שלש רגלים, שהם שבעת ימי סוכה ושבעת ימי פסח ויום אחד של שבועות, ובאלו חמשה עשר ימים יש שלש מאות וששים שעות. ובזה פירשו כונת המסרא ארבעה פסוקים של אלה, והם [תהלים מ"ב ה'] אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי, [שמות ל"ב ח'] אלה אלהיך ישראל, [ישעיהו מ"ט ט"ו] גם אלה תשכחנה, [ויקרא כ"ג ב'] אלה מועדי ה', רצה לומר אלה אזכרה תמיד כדי לתקן, ואיזהו אלה, ואמר אלה אלהיך ישראל שאמרו בעגל, ומה התיקון אשר נעשה כדי שגם אלה תשכחנה, והשיב ואמר אלה מועדי ה', שעל ידי שמירת המועדים שהם שלש מאות וששים שעות מתבטלים אותם שש שעות של העגל שאמרו בם אלה אלהיך ישראל, עד כאן דברי ספר כ"י שהביא הרב ז"ל שם יעויין שם.

ולפי ביאור המהרי"ץ דושינסקי יש לראות זאת בדברי הפסוק "אלה אזכרה" בעצמו, והנה הפסוק כולו: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג. ודוק.


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים