הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ג' יוני 15, 2021 1:51 am
שוב מצאתי ב'דרשו' מעשה זה [ולהמבואר כאן הציטוט שהבאתי בהודעתי הקודמת אינו מדוייק, ודו"ק]:
ונגשה יבמתו וירקה בפניו (כה ט).
מתרגם יונתן בן עוזיאל: "תירוק קדמוי רוקא נפישא דמתחמי לחכימיא".
דרכו של יונתן בן עוזיאל, אומר הגאון המקובל רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, לרמוז לסודות התורה, וכפי שנאמר לגביו במגילה (דף ג) "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם". מהו אם כן אותו סוד נעלם "דמתחמי לחכימיא" [הנראה לחכמים] ביריקת החליצה?
במהלך שיחה פרטית שקיים הגאון רבי גמליאל שליט"א עם אחד משומעי לקחו בכ"ו תמוז תשע"ב, סיפר את הסיפור הנורא הבא [הובא ב'טיב הקהילה'].
את המעשה שמעתי מהרה"ח רבי דוד אייכלר זצ"ל, ששמעו וקיבלו מהגאון רבי דוד יונגרייז זצ"ל ראב"ד בד"ץ 'העדה החרדית', שהיה מקובל בידו ממעמד חליצה אחד שהתקיים בבית דינו של הגה"ק המפורסם מהר"י אסאד זצ"ל, מגדולי רבני הונגריה בתקופת ה'כתב סופר' ומראשי העומדים בפרץ נגד הרפורמים והנאולוגים בדורו.
פעם אחת חברו להם המשכילים למיניהם במלחמה כנגד מצוות חליצה, וטענתם בפיהם אין זה טקס יפה שהאלמנה המסכנה צריכה לחלוץ את נעלו של היבם בתוך היכל בית הדין קבל עם ועדה, ואם לא די בכך עוד מחייבים אותה לירוק בפני כולם. עפרא לפומייהו.
למעשה לא חידשו המשכילים דבר, שכן הגויים הקדמונים כבר הקדימו אותם, כמבואר בחז"ל (תנחומא פר' משפטים) שאודות מצוות חליצה אומות העולם מונים [מצערים] את ישראל, מה מצוה זו ומה טעם יש בה.
המשכילים לא בחלו בשום צעד, והגישו בקשה בפני המלך פראנץ יוזף הנודע שיאסור את קיום המצווה. ביום בהיר פקדה משלחת מלכותית את ביתו של מהרי"י אסאד והזמינה אותו להתייצב בפני המלך כדי לתת את תגובתו לטענות המשכילים.
להפתעתם הפך הרב את הקערה על פיה, והציע שהמלך יבוא אליו, ישתתף בעצמו במעמד חליצה שייערך בבית דין שבראשותו, ואו אז ייווכח לראות במו עיניו במהות פעולת החליצה ובתוצאותיה הברוכות, והמלך הסקרן סבר וקיבל.
חלפה תקופה, ולפתח בית דינו של מהר"י אסאד התגלגל מעמד חליצה, ודווקא באלמנה מפורסמת שהמלך הכיר היטב את בעלה המנוח מחמת היותו קרוב למלכות. התרגשות עטפה את הנוכחים, כאשר לצד מקומם של דייני ישראל ניצב לו כיסא מתאים למלך אוסטרו הונגריה האדיר. מתורגמן מיוחד ניצב בתווך והסביר למלך ולפמלייתו כל שלב ושלב של המעמד, החל מקבלת העדות שזו אכן האלמנה שבעלה נפטר ללא בנים, דרך הכנת שטר החליצה, נעל החליצה, ומסירת המודעה של היבם.
לקראת סיום ניגשו חברי הבית דין בדחילו ורחימו לקיים את החליצה עצמה, כולל את מצוות הרקיקה שנעשתה לעיני כולם.
צמרמורת עזה חלפה בלב כל הנוכחים, כאשר בשלב זה ניגש מהר"י אסאד אל המלך ירום הודו וביקש ממנו להתלוות עמו צעדים ספורים עד למקום הרקיקה. בהגיעם לשם התבקש המלך להביט היטב לתוך הרוק ולספר מה הוא רואה שם.
המלך הביט נדהם, ונרתע לאחוריו. דמותו של המנוח, אותו הכיר בחייו, נשקפה אליו מתוך הרוק.
"מה זה?" שאל בתדהמה, ומהר"י אסאד הסביר, שמובא בתיקוני זוהר (תיקון כ"ב דף עב) שסוד החליצה הוא חליצת נפש המנוח והבאתה למנוחתה, וזהו הסימן שיש בידינו תמיד שנעשתה החליצה כדת וכדין, ועיי"ש מקורות בביאור העניין מדוע נפלטת הנפש ברוק דייקא.
"כאשר שמעתי את המעשה מפי הרה"ח רבי דוד הנ"ל", השלים הגאון רבי גמליאל, "הבנתי היטב את מה שסיפר לי אבי הגאון בעל 'מעדני השולחן', שהיה נוכח פעם במעמד חליצה שערך הגאון רבי דוד יונגרייז זצ"ל בבית הדין של העדה החרדית, וראה במו עיניו כיצד לאחר היריקה השתטח רבי דוד ארצה והביט היטב הדק אל תוך היריקה מכל הצדדים, והיה תמוה לנוכחים מה הוא מחפש שם. התלמידי חכמים פירשו שצריך לבדוק את איכות הרוק אם אינו תפל ואם נתקיים כדינו בכל תנאיו והלכותיו המבוארים בשולחן ערוך ובפוסקים (אעה"ז סי' קס"ט סעי' לח).
"אמנם עתה, ששמעתי את המעשה שנשמע מפיו הקדוש של רבי דוד יונגרייז עצמו, הבנתי שרצה גם הוא לדעת ולבדוק אם נעשתה החליצה כדת וכדין ואם הועילה המצווה להעלאת הנשמה למקומה. כנראה שהייתה לו 'קבלה' בעניין וידע מה רואים ומחפשים שם.
זהו גם פשר הסוד שבחליצה הנגלה לחכמים – 'דמתחמי לחכימיא' כלשון יונתן בן עוזיאל, אלו חכמי התורה שלעיניהם נראה ונתגלה 'ברוקא דנפישא' כל הנעשה והנפעל במעשה החליצה בהעלאת הנשמה למקום מנוחתה.
(הרב רפאל ברלזון מוסף שבת קודש כי תצא תשע"ג)