עט לדברי חול ועט לדברי תורה

[אשרי יושבי ביתך]

היכן מקור הדבר בספר חסידים שלא יהיה לאדם קנה כתיבה אחד גם לחול וגם לד"ת?

[בקרו טלה]

היכן מקור הדבר בספר חסידים שלא יהיה לאדם קנה כתיבה אחד גם לחול וגם לד"ת?

ספר חסידים - סימן תתפח
מעשה היה באחד לא היה מניח לכתוב מדיו שבקרנו, כי אמר כבר הזמנתיו לכתוב בו דברי תורה, ולא יתכן שיכתוב להדיוט בו. ואע"פ שאמרו הזמנה לאו מילתא היא, במקום שאוכל לקיים דברי אביי (עי' סנהדרין מז:) אקיים

[אשרי יושבי ביתך]

כיום לא רואים שמקפידים על כך.
ידוע למישהו מדוע?

זכורני שיש תשובה ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בענין זה.

[כדכד]

אפילו הציטוט מספר חסידים שהביא הרב בקרו טלה לא אומר שאסור אלא רק מביא מנהג של מי שהיה נוהג כן

[אשרי יושבי ביתך]

אפילו הציטוט מספר חסידים שהביא הרב בקרו טלה לא אומר שאסור אלא רק מביא מנהג של מי שהיה נוהג כן

נכון מאד. אבל מכך שהספר חסידים מביא דבר זה אנו למדים שיש בזה 'ענין' כל שהוא, או 'מידה טובה' והנהגת חסידות.
ועל זה אני שואל אם מצינו התייחסות כל שהיא להנהגה זו, מלבד להספר חסידים.

[פולסברג]

מענין לענין - יש לי בן דוד, מגי''ש ת''ח מחבר ספרים [וליטאי מובהק], שמקפיד שהאשה שמקלידה את כתביו תעשה את העבודת הקודש רק בזמן טהרתה.

[חד ברנש]

מענין לענין - יש לי בן דוד, מגי''ש ת''ח מחבר ספרים [וליטאי מובהק], שמקפיד שהאשה שמקלידה את כתביו תעשה את העבודת הקודש רק בזמן טהרתה.

לדעתי, יצא שכרו בהפסדו. שיש בזה חוסר צניעות מובהק.

[פולסברג]

מענין לענין - יש לי בן דוד, מגי''ש ת''ח מחבר ספרים [וליטאי מובהק], שמקפיד שהאשה שמקלידה את כתביו תעשה את העבודת הקודש רק בזמן טהרתה.

לדעתי, יצא שכרו בהפסדו. שיש בזה חוסר צניעות מובהק.

היה לי לפרט ולפרש: הוא מרמז זאת לבעלה בעדינות, ונותן לה די זמן שיהא בטהרה

[בוצינא]

אולי יש לחלק בין "דיו שבקרנו" שהוא קידש את הדיו לכמה תיבות של דברי קדושה
לבין "דיו שבעט" שנקנה מתחילה לשם כל הדברים.

[חד ברנש]

פולס'
כעת מובן.
והשווה ספר חסידים, שחסיד אחד לא נתן לאשתו לגעת בארגז הספרים כשלא היתה בטהרה, ופ"א נגעה ואותו חסיד עשה גלות לכפרה.