חיפוש כמה מראי מקומות לצורך ההדרת ספר

[ברוז]

נתבקשתי להעלות:

לזה איתא (שם) 'ובעי למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה' וכמבואר בהאר"י הקדוש ? ז"ל לקשרם בהאי יומא קדמאה דכליל מכלהו אושפיזין היינו לקשרם בשרשם אשר שם נכללים המה באחדות האמתי בלי שום התנגדות ביניהם וזאת ההתקשרות מהמדות בשרשם נעשה על ידי מצות סוכה שהאדם נכנס תחות צלא דמהימנותא להיות נמשך תמיד אחר הארת רצונו ית' בכל ההפכים ובזאת הוא מחדי את האושפיזין באנפין נהירין כי מנהיר בהם משורש אחדותו ית'.

כי איתא בכתבי האריז"ל ? שעל הפרי שהוא מאכל אדם שורה שם הוי"ה, ועל הפסולת שאינה מאכל אדם שורה השם אהי"ה, דאנא זמין לאולדא

כי ביום הכפורים נתעורר רק הזווג הנקרא 'בת אמי', ועל אור כזה איתא בהאר"י הקדוש ז"ל ? יסוד אמא קצר היינו שקצר מלהנהיר ללבושי עולם הזה לזה צריכים אז לצמצם כל הלבושים אבל אור הזווג המנהיר בחג הסוכות נקרא בת אבי ואור אבא ארוך

ומה שנקרא מצד האדם טפחים נקרא מצד השי"ת אמות, כדאיתא בתקוני זוהר הקדוש ? על הפסוק (תהילים לט) "טפחות נתת ימי"

כי מראש השנה עד יום הכפורים הוא בבחינת "לכתך אחרי", כדאיתא בהאר"י הקדוש ז"ל ?

שכל ארבעת המינים רומזים על עולם התיקון, כמבואר באר"י הקדוש ז"ל ?

'רבי אליעזר אומר משלג נברא העולם ורבי יהושע אומר ממים נברא העולם' ?

מאמרם ז"ל מה מים הפקר לכל וכו' ?

וענין מלוכה מבואר בפרקי דרבי אליעזר ? שהיא רק במקום שיש בחירה לילך כפי דעתו וחפצו, ובכל זאת הוא ברצונו בוחר בטוב ומואס ברע, נמצא שממליך עליו את השי"ת ברצון דעתו.

כי שמיעה במוחא וראיה בליבא כדאיתא באר"י הקדוש ז"ל ?

כמאמרם ז"ל בגמרא ? דקלים עושים פירות אחר שבעים שנה

כדאיתא במדרש ? 'לאומות נתתי מצות גלמות', היינו שהם סתומים ואין ניכר בהם האור 'ולישראל גלותי מתן שכרן'

כענין דאיתא במדרש ? 'משל לאחד שנשא את קרובתו ולא הוליד ממנה' והוא יען שיש בו תשוקה יותר מכח קבלתו להוציא מכח אל הפועל

דאיתא בזוהר הקדוש ? 'כד דוד מלכא מתחבר באבהו

בזוהר הקדוש ? אשר גם ההרהור של אדם נוגע בעולמות העליונים

וכדאיתא באר"י הקדוש ז"ל ? החילוק בין דור המדבר שהיה בבחינת ראיה, ובין באי הארץ שהיה בבחינת שמיעה. ראיה היא בחכמה ושמיעה בבינה.

"ויאמר הראני נא את כבודך", ומדייק בירושלמי ? וכי שייך כבוד גבי השי"ת וכי נצרך ח"ו לכבוד מבריותיו.

וזהו ענין חצוצרות, כדאיתא בגמרא ? שהן עשוין חצירות חצירות

[חד ברנש]

להבא עדיף לספרר את הקטעים, כדי להקל על המשיבים.

'רבי אליעזר אומר משלג נברא העולם ורבי יהושע אומר ממים נברא העולם' ?

לא מצאתי כזו מחלוקת, אבל כנראה היא מבוססת על איוב לז ו: "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ". במדרשים שבידינו (פרקי דר"א ועוד) דרשו מתחילת הפסוק, שהעולם נברא משלג, ואולי היתה שיטה שדרשה את המשך הפסוק - "וגשם מטר", שהעולם נברא ממים.

כמאמרם ז"ל בגמרא ? דקלים עושים פירות אחר שבעים שנה

באחד מכרכי 'מגדים חדשים' האריך בבירור מקור המאמר הזה.

[יבנה]

https://www.responsa.co.il/default.aspx ... Search!yes

[יבנה]

'רבי אליעזר אומר משלג נברא העולם ורבי יהושע אומר ממים נברא העולם' ?

לא מצאתי כזו מחלוקת, אבל כנראה היא מבוססת על איוב לז ו: "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ". במדרשים שבידינו (פרקי דר"א ועוד) דרשו מתחילת הפסוק, שהעולם נברא משלג, ואולי היתה שיטה שדרשה את המשך הפסוק - "וגשם מטר", שהעולם נברא ממים.

כן נמצא גם בסוד ישרים לסוכות
https://www.sefaria.org.il/Sod_Yesharim ... 69?lang=he

"וכן מצינו פלוגתא ר"א אומר משלג נברא העולם ור"י אומר ממים נברא העולם"

[נוריאל עזרא]

נתבקשתי להעלות:

....
כמאמרם ז"ל בגמרא ? דקלים עושים פירות אחר שבעים שנה

בגמרא כתוב לכאורה רק על חרוב.(אך ראה להלן).

חפשתי על תמר(דקל) ומצאתי בתורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד. 33.
שכתב: "ו. החילוק בין תבואת השדה ותבואת האילן הוא19:
תבואת השדה – "אין צריך שהות כ"כ ועיכוב מזמן הזריעה עד הצמיחה", כך שבזמן קצר יודעים כבר מה נעשה עם התבואה, משא"כ בשדה אילן "יש שהות ועיכוב רב בזמן צמיחתו", ועד שיש פירות – כמו תמר וחרוב – שמוציאים פירות לאחרי שבעים שנה (וכמארז"ל20 על הפסוק21 "צדיק כתמר יפרח")."

ובהערה 20 ציינו: "ראה זח"ג טז, א ובנצו"ז אות ד. וש"נ.".
https://chabadlibrary.org/books/admur/t ... m#_ftn_165

וז"ל הזוהר חלק ג טז, א: "רבי אבא הוה יתיב קמיה דרבי שמעון, עאל רבי אלעזר בריה, אמר רבי שמעון, כתיב (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח וגו', צדיק כתמר, מאי כתמר, דהא מכל אילני עלמא לית דמתעכב לאפרחא כמו תמר, דסליק לשבעין שנין..."
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%96%D ... %96_%D7%90

וכתב על זה בניצוצי זהר שם הערה ד) וז"ל: "ע' לק כ"ד א' והעיר הגיעב"ץ שבבכורות ח ע"א אמרו כך בחרוב, והנה חרוב מין תמר. וע' בב"י מענה מ"ט ובעיטור סופרים אות צ"ד(ע' מ"ג) מילקוט תהלים תתמ"ה, מה תמר אין גזעו מחליף אלא לזמן מרובה כו' והיינו ע' שנה עיי"ש.
https://beta.otzar.org/#/book/155383/p/ ... 0/end/22/c

[נוריאל עזרא]

נתבקשתי להעלות:

מאמרם ז"ל מה מים הפקר לכל וכו' ?

בלשון קרובה לזו מצאנו שהרשב"א(ע"ז נג ע"ב)הביא מהרמב"ן על הא דאיתא בע"ז(נט ע"א): "דא''ר יוחנן משום ר''ש בן יהוצדק מים של רבים אין נאסרין".
והביא על זה מהרמב"ן וז"ל: "דהא קא משמע לן דאפילו מים של רבים שהן הפקר לכל ויכול כל אחד לקחת מהם כמה שירצה אפילו הכי אינם נאסרים".(ברמב"ן שלפננו הלשון קצת שונה כתוב: "הא קמ"ל אפילו הוא של הפקר וכו'"[תיבת וכו' ברמב"ן עצמו ואיני יודע אם זה מחמת שיש מקור קדום לרמב"ן או שלא רצה להרחיב בהסבר- וראה להלן מהמכילתא]. וגם בריטב"א שהביא הרמב"ן הלשון שונה וז"ל: "ומאי דאמרינן התם דמים של רבים אינן נאסרין לא נצרכה אלא כשהם של הפקר".

אלא שזו דעת הרמב"ן ויש בראשונים דעות שונות למה מים של רבים לא נאסרים. וכנראה תפס בפשטות כדברי הרמב"ן הנזכרים ברשב"א.(אך ראה להלן מהמכילתא)

הריטב"א והרשב"א הביאו מהראב"ד וז"ל(הרשב"א): "והראב"ד ז"ל תירץ שכל דבר של רבים אין אדם אוסר אותו ואפילו במעשה, וראייתו מדאמרינן לקמן (נט, א) גבי מים של רבים, לא צריכא דטפחינהו בידיה, ואפילו הכי אינם נאסרים. וכלים דאחז שנאסרו (נד, ב), משום דיחידו של עולם הם ולא של רבים."

ובמנחת יהודה (ב"ק פא ע"ב) ביאר שהתוס' שם סוברים כמו שמצא בשיטמ"ק(דף פ' ע"ב) בשם הר"מ מסרקסטה בשם ה"ר יונתן ז"ל שכתב בני העיר שיצא בגבולן וכו' מותר לבני העיר ליכנס לתוך רשותו של חבירו מקום שהמעיין שם ולשאוב. ושזה רק לבני העיר ולא לבני עיר אחרת א"כ לדעתו ל"ה הפקר לכל אלא כל בני העיר הם כשותפים. א"כ י"ל דלא חשיב מים של רבים דאינם הפקר לכל ומוישבת שאלת תוס'(שם בב"ק) ע"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%9B%D7%9C

שוב מצאתי במכילתא(יתרו פרשה א): "בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִתְּנָה תּוֹרָה: בַּמִּדְבָּר, וּבָאֵשׁ, וּבַמַּיִם. לוֹמַר לָךְ: מָה אֵלּוּ חִנָּם לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה חִנָּם לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם."

ובהמשך בפרשה ה' כתוב על התורה: ""וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר" נִתְּנָה תוֹרָה דֵּימוֹס פַּרְהֶסְיָא בִּמְקוֹם הֶפְקֵר שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ אוֹמְרִים: "לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּהּ! "לְפִיכָךְ נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, דֵּימוֹס פַּרְהֶסְיָא בִּמְקוֹם הֶפְקֵר, וְכָל הָרוֹצֶה לְקַבֵּל, יָבֹא וִיקַבֵּל!

וא"כ התורה שהיא חינם היא גם הפקר לכל. ומים(שזה אחד הדברים שהוא חינם לכל) גם הפקר לכל.
למכילתא הגעתי מכאן:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%9B%D7%9C

[יבנה]

כדאיתא במדרש ? 'לאומות נתתי מצות גלמות', היינו שהם סתומים ואין ניכר בהם האור 'ולישראל גלותי מתן שכרן'

שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה ל סימן ט
אמר ר"א משל למלך שיצא למלחמה והיו הלגיונות עמו והיה שוחט בהמה והיה מחלק לכל אחד ואחד מנה כדי שיגיע, הציץ בנו וא"ל מה אתה נותן לי, א"ל ממה שהתקנתי לעצמי, לפיכך נתן האלהים לעובדי כוכבים מצות גולמיות שיגעו בהן ולא הפריש בהן בין טומאה לטהרה, באו ישראל ופירש להם המצות כל אחד ואחד, עונשה ומתן שכרה שנאמר (שיר /השירים/ א) ישקני מנשיקות פיהו, לכך נאמר חוקיו ומשפטיו לישראל.

[ברוז]

יש"כ גדול לכולם.