מי שפוחד ממחלה - יחלה בה. מקור?

[מאיר בן אבי]

ראיתי בכתבי גדול אחד:

מחלה שהיא ידועה לאדם, והוא ירא ממנה - הוא מוכן יותר לחלות בה.

יש מקור לכך?

[מאיר בן אבי]

חוץ מברכות ס, א כידוע...

[כדכד]

יש הדורשים (איני זוכר כעת מי) כך את הכתוב באיוב "פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי בא לי".

[לבי במערב]

יש הדורשים (איני זוכר כעת מי) כך את הכתוב באיוב "פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי בא לי".

מברכות ס, א כידוע...

[כדכד]

לא מצאתי שם

[הים הגדול]

ברכות ס' א'
יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב (איוב ג, כה) כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב:

[כדכד]

לפו"ר אין זו הכוונה

[הים הגדול]

לפו"ר אין זו הכוונה

???

[ונתנו ידידים]

הגמ' בברכות מתכוון שעצם הפחד (לא מדבר מסוים) מביא דברים על האדם, זהו פחד פחדתי סתם ויאתני דבר לפחד וכן אשר יגרתי סתם יבא לי לגור. ההוא אתנח ואמר לו שמביא עליו יסורים.
והרב הנ"ל ביאר אשר יגרתי היינו הדבר אשר יגרתי עליו הוא יבא לי.

[מאיר בן אבי]

עיין מהרל נתיבות עולם נתיב הבטחון פרק א

[זקן ששכח]

בדברי המלבי"ם משמע שהעתיד יפחידנו, ולא שהמחשבה מביאה הרעה, וכדלהלן:

והוא באיוב ג כה, על הפסוק פחד פחדתי ויאתיני:

גם כיון בזה לאשר כתבו הקדמונים אשר האמינו בשליטת המערכת, כי הגזרה החרוצה על האדם מצד המערכה תעשה חיקוי ורושם בלבו עד שיש לו תמיד פחד מן הרעה החרוצה עליו, כי לבו ינבא לו את העתיד לבא עליו, ומתוך כך היו מתפחדים תמיד מן הפחד אשר הרגישו בנפשם מאיזה דבר.

[זקן ששכח]

הודעה נכפלה בטעות.

[כדכד]

לפו"ר אין זו הכוונה

???

התשובה לסימני השאלה היא מ"ש הרב ונתנו ידידים לעיל
המקור נמצא בדברי הבעש"ט שהובאו בבעש"ט על התורה לפרשת נח (איני זוכר כרגע בשם מי) ואולי הדברים הובאו רק במקור מיים חיים שם. עכ"פ הבעש"ט אומר יסוד שאדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת ומביא לענין זה גם את הפסוק הנ"ל

[מי אנוכי]

ראיתי בכתבי גדול אחד:

מחלה שהיא ידועה לאדם, והוא ירא ממנה - הוא מוכן יותר לחלות בה.

יש מקור לכך?

אולי המקור הוא מהפסוק במשלי "חרדת אדם יתן מוקש" ועיין במפרשים דם ובפרט ברלב"ג שביארו שהחרדה של האדם היא עצמה תביא את המוקש...
ואותו גדול שכתב זאת כנראה הרחיב הדברים וכתב שיחלה באותו מוקש.