מצאתי לר"ש לנייאדו בעל הכלים שכתב כך בכלי חמדה ריש פרשת במדבר
ולזה אמרו הראשונים כי כאשר איש אחד יחטא ינדוהו, והמכוון בנדוי הוא להבדיל נפשו מנפשינו כדי שלא תטמא נפשו את נפשותינו
מי הם הראשונים הנ"ל
מגופת חבית כתב:רמב''ם פי' המשניות חולין פרק א
ודע כי מסורת בידינו מאבותינו כפי שקבלוהו קבוצה מפי קבוצה כי זמנינו זה זמן הגלות שאין בו דיני נפשות אינו אלא בישראל שעבר עברת מיתה, אבל המינים והצדוקים והביתוסים לכל שינוי שיטותיהם הרי כל מי שהתחיל אותה השטה תחלה ייהרג לכתחלה כדי שלא יטעה את ישראל ויקלקל את האמונה, וכבר נעשה מזה הלכה למעשה באנשים רבים בכל ארץ המערב וכו'
וכן מן המקובל בידינו המפורסם למעשה כי האדם שעושה עברה שהוא חייב עליה מיתת בית דין כיון שאין אנו יכולים היום לדון דיני נפשות מחרימין אותו חרם עולם בספרי תורות אחרי שמלקין אותו ואין מתירין אותו לעולם
ויש קצת משמעות שהטעם הוא כנ''ל
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים