הלבנה מקבלת אורה מהשמש

[חד ברנש]

האם בספרי הרמב"ם (כולל באלו שיוחסו לו ואינם לו) נזכר העניין, שהלבנה אין לה אור עצמי אלא מקבלת את כל אורה מן השמש?

[צופה_ומביט]

הלכות קידוש החודש א, ג "שתדבק בשמש"
פיה"מ ראש השנה ב, ו [וראה בתרגום הרב קאפח].

[חד ברנש]

ייש"כ!

[תלמוד_ישן]

האם בספרי הרמב"ם (כולל באלו שיוחסו לו ואינם לו) נזכר העניין, שהלבנה אין לה אור עצמי אלא מקבלת את כל אורה מן השמש?

מתוך הדוגמא מספר עבודה ברורה על מסכת ר"ה ח"ב שהעלתי כאן:
viewtopic.php?f=7&t=57674

כשכתוב בספר שהלבנה מקבלת את אורה מהחמה, בהערה למטה הביאו מקורות לזה:

Capture.JPG (80.21 KiB) נצפה 2025 פעמים

[גביר]

קצת קשור גם ספורנו במדבר כח יא ד"ה ובראשי חדשיכם - "הצלחת ישראל בעולם הזה היא בצד מה דומה לענין הירח אשר אין לה בעצמה אור כלל זולתי מה שתקבל מזולתה"

[פרנצויז]

מפורסם בשם הגר"א שהטעם שהלבנה נקראת "המאור הקטון", הוא משום שגדול הסמוך על שולחן אביו נקרא קטן.
ראה טללי אורות פ' בראשית (בראשית א' ט"ז)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=24&book=147658

[עקביה]

אקח טרמפ על האשכול כדי לשאול כיצד מבינים פשט בגמ' זו:

ראש השנה דף כג עמוד ב
דאמר רבי יוחנן: מאי דכתיב המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו - מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, ולא פגימתה של קשת. פגימתה של לבנה - דחלשה דעתה וכו',

על פניו נראה כאילו לא ידע רבי יוחנן שהירח מקבל את אורו מהשמש, אבל הריטב"א כתב שם:

[מעולם לא ראתה חמה כו']. וי"ל שבראה הבורא בדרך ההוא מפני הענין הזה, ולאו למימרא שלא ידעו רז"ל טעם הדבר וטבעו כמו שבודין המחפין עליהם ועל חכמתם דברים אשר לא כן.

ולא הבנתי מה כוונתו שבראה הבורא בדרך ההוא, הלא מה שגורם את התופעה הזו הוא הבריאה של האור - שרואים את מה שמאירים עליו ולא את מה שנמצא בחושך.

אמנם התוס' רי"ד שם כתב:

שם עושה שלום במרומיו מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה שמעתי מן הבקיאים בחכמות השמים שאין ללבנה שום אורה אלא לוקחת אורה מן השמש ובחצי החדש כל פני הלבנה רואים את החמה ובעבור זה היא מאירה כולה ונראית שלימה מיכן ואילך היא הולכת לצדדין ואין כל עיגולה רואה את החמה אלא מקצת ממנה והיא אז דקה ביותר ואין כח בעין לראותה והולכת ומקרבת אצל החמה מעט מעט ובכל יום מוסיף אורה עד ט"ו בחדש שעומדת עם החמה פנים אל פנים ומאירה כולה ועוד חוזרת ומתרחקת מעט מעט כמו שאמרו וכיון שאין אור ללבנה אלא מה שלוקחת מן החמה היאך יכולה החמה לראות פגימתה של לבנה והלא הצד הרואה את החמה היא המאיר והצד שאינו רואה היא הפגום:

ואם הבנתי נכון, כוונתו להקשות על הגמ'.

[פרנצויז]

אולי אפשר לומר שהתוס' רי"ד לא התכוון להקשות על הגמ', והתוס' רי"ד והריטב"א אמרו דבר אחד, שלכן הקב"ה עשה שהאור יגיע אל הלבנה באופן המסויים ההוא דהיינו שבא מן השמש, כדי שלא יראו את מה שבחושך.
[ויש לדחוק קצת את הלשון בתוס' רי"ד "היאך יכולה ...", שאינו קושיא אלא הסבר בניחותא].

[תלמוד_ישן]

מגיד הרקיע (הרב משה הסגל) מהדו"ג עמודים 645-646

[עקביה]

מגיד הרקיע (הרב משה הסגל) מהדו"ג עמודים 645-646

ייש"כ.

שתי הערות:
א. למה שיברא אותה כך שחלק ממנה יהיה שחור?
הקב"ה ברא את הירח כפי שברא את הארץ. כשעומדים על הירח כדוה"א נראה כפי שאנו רואים את הירח כאן, רק גדול יותר.
ב. מלשון הגמ' 'מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה' משמע בבירור שיש ללבנה פגימה, אלא שהשמש לא ראתה אותה. ולא כדברי הרב הסגל, שאין לירח פגימה בכלל.

[תלמוד_ישן]

שתי הערות:
א. למה שיברא אותה כך שחלק ממנה יהיה שחור?
הקב"ה ברא את הירח כפי שברא את הארץ. כשעומדים על הירח כדוה"א נראה כפי שאנו רואים את הירח כאן, רק גדול יותר.
ב. מלשון הגמ' 'מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה' משמע בבירור שיש ללבנה פגימה, אלא שהשמש לא ראתה אותה. ולא כדברי הרב הסגל, שאין לירח פגימה בכלל.

א. לא מבין. ה' ברא את הלבנה באופן שחלק ממנה לבן וחלק ממנה אפור. למה? איך אנו יכולים לדעת?
הרב הסגל מתרץ, שאם חלק מהלבנה היה שחור, אז היה ברור לחמה שאין ללבנה אור עצמי, משום שאותו חלק לא היה מחזיר אור כלל. אבל עכשיו שכל הלבנה מחזירה אור, כאילו אין החמה רואה שאין לה אור עצמי. וכן הוא לגבי הפגימה (הצד שאינו מואר מחמת שאינו פונה באותו רגע אל החמה), אין החמה רואה אותה, ולכן אינה יודעת כאילו שאין ללבנה אור עצמי.
ב. יתכן שהרב הסגל מבאר את לשון הגמ' "פגימתה" על עצם העובדה שאין ללבנה אור עצמי, ולא על החלק ממנה שאינו מואר. ועפ"ז אומרת הגמ' שאין החמה רואה שאין ללבנה אור עצמי.

[עקביה]

א. למה שיעשה אותה שחורה? יש ביקום כוכבי לכת או ירחים שחורים?
ב. יתכן. אבל זה לא מסתבר. הגמ' מזכירה שם גם את פגימתה של הקשת, ונראה ששתי הפגימות שוות.

[פרנצויז]

מפורסם בשם הגר"א שהטעם שהלבנה נקראת "המאור הקטון", הוא משום שגדול הסמוך על שולחן אביו נקרא קטן.
ראה טללי אורות פ' בראשית (בראשית א' ט"ז)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=24&book=147658

וקדם לו בס' ברית שלום (פפד"מ תע"ח)
דף ב' ע"ג (ד"ה ואת המאור הקטן)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=6&book=5682
ועיי' פרדס יוסף.

[תלמוד_ישן]

א. לא מבין. ה' ברא את הלבנה באופן שחלק ממנה לבן וחלק ממנה אפור. למה? איך אנו יכולים לדעת?
הרב הסגל מתרץ, שאם חלק מהלבנה היה שחור, אז היה ברור לחמה שאין ללבנה אור עצמי, משום שאותו חלק לא היה מחזיר אור כלל. אבל עכשיו שכל הלבנה מחזירה אור, כאילו אין החמה רואה שאין לה אור עצמי. וכן הוא לגבי הפגימה (הצד שאינו מואר מחמת שאינו פונה באותו רגע אל החמה), אין החמה רואה אותה, ולכן אינה יודעת כאילו שאין ללבנה אור עצמי.
ב. יתכן שהרב הסגל מבאר את לשון הגמ' "פגימתה" על עצם העובדה שאין ללבנה אור עצמי, ולא על החלק ממנה שאינו מואר. ועפ"ז אומרת הגמ' שאין החמה רואה שאין ללבנה אור עצמי.

א. למה שיעשה אותה שחורה? יש ביקום כוכבי לכת או ירחים שחורים?
ב. יתכן. אבל זה לא מסתבר. הגמ' מזכירה שם גם את פגימתה של הקשת, ונראה ששתי הפגימות שוות.

א. יש לשבתאי ירח הנקרא פיבי (Phoebe) ולנפטון יש ירח הנקרא פרוטיוס (Proteus), ושניהם מחזירים רק חלק קטן מאד מהאור שהם מקבלים מהחמה. ומחמת כן הם נראים שחורים (או קרוב לשחור).
ב. נו, שאל את המחבר עצמו. הוא גר בקרית ספר.

[עקביה]

קראתי פעם שהירח מחזיר רק 7 אחוזים מהאור שהוא מקבל מהשמש, כך שאולי הוא דומה לירחים ההם.

[תלמוד_ישן]

קראתי פעם שהירח מחזיר רק 7 אחוזים מהאור שהוא מקבל מהשמש, כך שאולי הוא דומה לירחים ההם.

חיפשתי בויקיפידיה (באנגלית) ושם כתוב שהלבנה מחזירה 12%, פיבי מחזיר 6%, ופרוטיוס מחזיר כ10%. ולפ"ז, מה שאנו רואים כל כך אור חוזר מהלבנה הוא רק מחמת הקירבה יחסית שיש בין כדוה"א והלבנה, וגם מחמת הקירבה יחסית שיש בין החמה והלבנה.
ובודאי שיכל לברוא את הלבנה באופן שחלקה יחזיר 1% או פחות. ולא ראינו אינו ראיה שלא ברא כך ירח במקום אחר.

[עקביה]

נו נו.

[מה שנכון נכון]

לכאו' אין נ"מ מהסיבות האמיתיות, וכוונת חז"ל ללמוד מוסר מהנראה לעינים. וכמו מלפנו מבהמות ארץ אלמלא נתנה תורה וכו', שאין לחיות שייכות למדות הטובות, ועושות כן מטעמים אחרים לגמרי, ואעפ"כ כשהאדם רואה יכול לקחת מוסר, ולעורר את ההבחנה בין טוב לרע ואת שאר ההשגות הרוחניות הקבועות בנפש.
ויש עוד רבות כהנה.

[עקביה]

ע"פ הגמ' 'עושה שלום במרומיו' הוא שבח לקב"ה שהעמיד את החמה והלבנה כך ולא אחרת.

[עקביה]

הערה: גמ' זו שבר"ה מן הסתם קשורה לגמ' בחולין (ס:) על הלבנה שמיעטה את עצמה, וכשם שגמ' זו היא סוד כך גמ' זו היא סוד ובלצ"ג.

[מה שנכון נכון]

לא ברור שהכוונה לשלום אצלם כפשוטו, קנאה יש ביניכם וכו', ויתכן שהעיקר ללמד לבנ"א להתנהג בדרכי שלום.
ובלא"ה, גם שבחי ה' נאמרים ע"פ ראות העין ולא ע"פ המציאות הפיזיקלית. בוקע חלוני רקיע, מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה, ועוד. [אם כי יש שפי' שם באופ"א].

[פרנקל תאומים]

האם בספרי הרמב"ם (כולל באלו שיוחסו לו ואינם לו) נזכר העניין, שהלבנה אין לה אור עצמי אלא מקבלת את כל אורה מן השמש?

מהם הספרים שיוחסו לו ואינם לו?

[תלמוד_ישן]

הערה: גמ' זו שבר"ה מן הסתם קשורה לגמ' בחולין (ס:) על הלבנה שמיעטה את עצמה, וכשם שגמ' זו היא סוד כך גמ' זו היא סוד ובלצ"ג.

כ"כ המהרש"א על אתר (ואולי גם השפתי חכמים)

[דרומי]

אגב, ב'ספר הערכים חב"ד' - אנצקילופדיה לכתבי חב"ד שנכתבה על ידי ה'חוזר' הגאון ר' יואל הכהן ז"ל - קיים ערך בשם 'אור הלבנה' שבו דן בענינים אלו לפי תורת הקבלה והחסידות.

[בברכה המשולשת]

האם בספרי הרמב"ם (כולל באלו שיוחסו לו ואינם לו) נזכר העניין, שהלבנה אין לה אור עצמי אלא מקבלת את כל אורה מן השמש?

מהם הספרים שיוחסו לו ואינם לו?

פרקים בהצלחה, למשל.
(ויעויין בכל מה שהביא הרה"ג יצחק שילת בסוף מהדורת אגרות הרמב"ם שלו)