מבק כתב:שמעתי בעבר דין ולא יודע מקורו,
אדם שנזכר באמצע סעודה שלישית (לאחר צאת הכוכבים) ששכח לספור ספירת העומר שיכול לספור כיוון שעדיין יש עליו איסור מלאכה של שבת.
מבק כתב:שמעתי בעבר דין ולא יודע מקורו,
אדם שנזכר באמצע סעודה שלישית (לאחר צאת הכוכבים) ששכח לספור ספירת העומר שיכול לספור כיוון שעדיין יש עליו איסור מלאכה של שבת.
יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונת השואל היא האם ניתן לספור את ספירת ליל שבת, אע"פ שכבר הגיע הלילה, כיון שהוא עדיין בתוך סעודה שלישית.
ואילו דברי המג"א הם לענין ספירת יום א', קודם הבדלה.
יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונת השואל היא האם ניתן לספור את ספירת ליל שבת, אע"פ שכבר הגיע הלילה, כיון שהוא עדיין בתוך סעודה שלישית.
ואילו דברי המג"א הם לענין ספירת יום א', קודם הבדלה.
בחפשי כותב כתב:יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונת השואל היא האם ניתן לספור את ספירת ליל שבת, אע"פ שכבר הגיע הלילה, כיון שהוא עדיין בתוך סעודה שלישית.
ואילו דברי המג"א הם לענין ספירת יום א', קודם הבדלה.
לא מצינו בשום מקום שסעודת שלישית קובעת היום. ואין ראיה ממה שמזכירים רצה בבהמ"ז אחר צאה"כ, שזהו מפני שאזלינן בתר התחלת הסעודה. ואפילו אם "הבדיל" בתוך הסעודה שלישית, מזכיר רצה בבהמ"ז, לדעת המג"א (סימן רסג ס"ק לג).
ברם יש סברא יחידאי לומר שעדיין שבת היום, כיון שבדרך כלל בסעודת שלישית עדיין אסורין במלאכה. ולזה שאל השואל שאולי גם יוכל לספור ספירת יום השבת.
...
כדכד כתב:מי מתיר להמשיך בסעודה שלישית בליל תשעה באב אחרי צאה"כ?
כדכד כתב:בחפשי כותב כתב:יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונת השואל היא האם ניתן לספור את ספירת ליל שבת, אע"פ שכבר הגיע הלילה, כיון שהוא עדיין בתוך סעודה שלישית.
ואילו דברי המג"א הם לענין ספירת יום א', קודם הבדלה.
לא מצינו בשום מקום שסעודת שלישית קובעת היום. ואין ראיה ממה שמזכירים רצה בבהמ"ז אחר צאה"כ, שזהו מפני שאזלינן בתר התחלת הסעודה. ואפילו אם "הבדיל" בתוך הסעודה שלישית, מזכיר רצה בבהמ"ז, לדעת המג"א (סימן רסג ס"ק לג).
ברם יש סברא יחידאי לומר שעדיין שבת היום, כיון שבדרך כלל בסעודת שלישית עדיין אסורין במלאכה. ולזה שאל השואל שאולי גם יוכל לספור ספירת יום השבת.
...
הסברא היחיד להחשיב את זה כיעום שבת היא כן מה שמזכירים רצה בברכהמ"ז שזה אומר שאנו משליכים את סוף הסעודה ע"פ תחילתה וכיון שהוא נמצא עדיין בסעודת שבת יש סברא להחשיב לו את הזמן כשבת
כדכד כתב:נכון שזה שמזכירים רצה אינו משום שהים הוא יום השבת
אבל זה גם לא מפני קדושת השבת והאיסור במלאכה
זה מפני שסוף הסעודה הולכת אחר תחילתה ולסתם השו"ע זה נכון גם בר"ח חנוכה ופורים שאין בהם איסור בעשיית מלאכה אם התחיל ביום מזכיר מעין המאורע בלילה גם לאחר צאת הכוכבים.
לכן היה נראה לי שהסברא להחשיב את האוכל סעודה שלישית כנמצא ביום השבת הוא מחמת שהוא בסעודה שהתחיל בשבת
אבל במלאכה אינו אסור משום הסעודה אלא רק משום שלא הבדיל ולכן לא מובן בעיני השייכות של זה שלא הבדיל לכאן.
כדכד כתב:מה שלא הבדיל הוא מה שאוסר אותו במלאכה ואין לזה שום שייכות לזה שהוא כעת באמצע סעודה שלישית. אם היה מסיים את הסעודה ולא מבדיל גם אז היית אומר שיכול לספור ספירת העומר כי עדיין שבת אצלו?
כדכד כתב:הנחת הנחת יסוד לגבי ר"ח שבמוצאי ר"ח לא יוכל לספור. מי אמר? אם הסברא של ברכהמ"ז מקשרת את סוף הסעודה לתחילתה בשבת אז למה ר"ח לא?
מבק כתב:שמעתי בעבר דין ולא יודע מקורו,
אדם שנזכר באמצע סעודה שלישית (לאחר צאת הכוכבים) ששכח לספור ספירת העומר שיכול לספור כיוון שעדיין יש עליו איסור מלאכה של שבת.
כדכד כתב:מלבד זאת לא הבנתי מדוע האיסור במלאכה בכחו להחשיב את הלילה ליום
כדכד כתב:יותר מסתבר שהעובדה שהוא עתיד לומר "ביום השבת הזה" מגדירה את הזמן הזה כיום השבת
בחפשי כותב כתב:כדכד כתב:מלבד זאת לא הבנתי מדוע האיסור במלאכה בכחו להחשיב את הלילה ליום
כן כתבו הפוסקים עפי"ד הפרי מגדים (סימן רצו) "כל זמן שלא עשה מלאכה שם שבת עליו", וכמו שציינתי לעיל. אבל כאמור שסברא זו נידחית, ובודאי אין בכחו להחשיב את הלילה ליום, דאחר צאה"כ לילה הוא לכל מילי, וכדברי המג"א בסימן תפ"ט.
כדכד כתב:שם שבת עליו לענין מלאכה ולא להחשיב את היום כשבת
בחפשי כותב כתב:הדבר פשוט בעיני, ואין להאריך עוד. המבין יבין, והבוחר יבחר.
רציני כתב:יש שיטות שמותר לספור ספירת העומר של היום הבא אחרי תפילת ערבית מבעוד יום.
ויש שיטות שבערב שבת אם קיבל שבת מותר לספור ספירת העומר של היום הבא כי זה כבר שבת.
עיין בספר ויוסף איש חלק ב' עמוד א'קפז. נחלת צבי חלק ב עמוד רפז. הם ציינו ראשונים ואחרונים בזה.
עזריאל ברגר כתב:רציני כתב:יש שיטות שמותר לספור ספירת העומר של היום הבא אחרי תפילת ערבית מבעוד יום.
ויש שיטות שבערב שבת אם קיבל שבת מותר לספור ספירת העומר של היום הבא כי זה כבר שבת.
עיין בספר ויוסף איש חלק ב' עמוד א'קפז. נחלת צבי חלק ב עמוד רפז. הם ציינו ראשונים ואחרונים בזה.
למיטב זכרוני, זה לא שייך לתפילת ערבית מבעוד יום, ולא לקבלת שבת, אלא לפלג המנחה, שמפלג המנחה ואילך אפשר לספור לפי הדעות האלו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים