וכן נאמ'ר להם בשעת הברכה: "ויברך אותם אלהים, ויאמ'ר להם אלהים: פרו ורבו" (בראשית א כח). ומה שלא נצטוותה גם היא בשעת הצווי כמו האיש, לפי שאשה אין בידה לפרות, כי האיש הוא הזורע. וכן אמרו: כל זרע שאינו יורה כחץ, אין מוליד. והאשה אינה אלא קרקע עולם; מוכנת לקבלת הזרע מן האיש הזורע. ולכן נצטוה האי'ש לבדו, כי עליו מוטל לבקש לו אשה להפרות ולהרבות ממנה, כדרך האכר שמבקש לו שדה לזרוע בו, על האד'מה...
כלומר, האשה לא נצטווה במצות פריה ורביה מפני ש"אין בידה לפרות, כי האיש הוא הזורע".
האם הסבר זה מוכר?