היונים רצו לבטל מצוות תפילין

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה המקור?

[קרית מלך]

אולי יסייע למר
קדושת אהרן (סאדיגורא) ליל ג' דחנוכה תרס"ט

[ישראליק]

מה המקור?

ראה בסוף ההודעה:
viewtopic.php?f=24&t=19941&p=588637&hilit=#p588637

[יוסף חיים אוהב ציון]

שמעתי שכ"כ בס' גבול בנימין ויטלי.

[רציני]

מאמרי הרמ"ע מפאנו חלק א עמוד שצג: ופי' ר"ת אחרי שגזרו יונים שלא להניח תפילין.

[ישראליק]

שמעתי שכ"כ בס' גבול בנימין ויטלי.

אכן, פרשת וארא, דרוש יד

[מה שנכון נכון]

מאמרי הרמ"ע מפאנו חלק א עמוד שצג: ופי' ר"ת אחרי שגזרו יונים שלא להניח תפילין.

הכוונה שם לתלמוד בשבת מט, א גבי אלישע בעל כנפים, וזו גזרת מלכות הרשעה רומי. ועי דק"ס שם. ל' יונים (שישנו גם בכת"י של מאמר הנפש) הוא ככה"נ בעקבות ה צנזורא. (ואולי של הרמ"ע עצמו שגר באיטליה).

גם מקור הגבול בנימין הוא משבת הנ"ל, וד' צ"ע.

[רציני]

מאמרי הרמ"ע מפאנו חלק א עמוד שצג: ופי' ר"ת אחרי שגזרו יונים שלא להניח תפילין.

הכוונה שם לתלמוד בשבת מט, א גבי אלישע בעל כנפים, וזו גזרת מלכות הרשעה רומי. ועי דק"ס שם. ל' יונים (שישנו גם בכת"י של מאמר הנפש) הוא ככה"נ בעקבות ה צנזורא. (ואולי של הרמ"ע עצמו שגר באיטליה).

גם מקור הגבול בנימין הוא משבת הנ"ל, וד' צ"ע.

צודק.
אולם אם נפרש את מלכות הרשעה ליון יהיה לנו מקור מהגמרא. בפירוש התפלות והברכות [תשלום פירוש התפלות עמוד ז] לר"י בר יקר בביאור על על הנסים כתב: ואיפשר כי יון נקרא מלכות הרשעה ולא רומי. ע"כ. אולם אפשר לפרש כוונתו שאפילו שבדרך כלל מלכות הרשעה זו רומי אולם היונים היו יותר רשעים ולכן גם עליהם אפשר לומר זאת. [זכור לי שיש מקורות שהפירוש של מלכות הרשעה זה יון, אני לא מוצא כעת. אולי אני טועה? אולי במפרשי מגילת תענית?].