פורום אוצר החכמה

האם מופיע בחז"ל שפרעה מצדיק את השתעבדותו בישראל משום שפרנסם בשנות הרעב?

כוונתך לפי השיטה שלא היה זה 'מלך חדש' ממש אלא רק 'שנתחדשו גזירותיו' (רש"י א, ח)

דרומי כתב:כוונתך לפי השיטה שלא היה זה 'מלך חדש' ממש אלא רק 'שנתחדשו גזירותיו' (רש"י א, ח)

מבלי להתייחס לשאלת פותח האשכול ולעצם הרעיון, רק לדבריך:

לכאורה לא בהכרח, גם פרעה חדש יכול "לתבוע" את ה"חוב" בשם ה"מדינה / אוצר המלך" שכעת הוא עומד בראשו / שייך לו.

עושה חדשות כתב:האם מופיע בחז"ל שפרעה מצדיק את השתעבדותו בישראל משום שפרנסם בשנות הרעב?

זכר לדבר ביוצר לשבת הגדול:
"טף אויל והשיב דברי מרמה וכו', כלכלתיה ברעבון פן נפשה נפחה, לעת חזותי כי גדלה משפחה, לקחתיה בעד כספי, היות לי לשפחה".

בספר 'לקוטי שיחות' חלק טז עמ' 9 הזכיר סברא כזאת, שלפי השיטה שהיה זה אותו מלך (ולא 'חדש ממש'), היתה לו איזה אמתלא כלפי שמיא שכיון ויעקב נתן לו כבוד מלכות וקיבל את שליטתו, ובני ישראל נהנו ממנו שנתן להם לישב בארץ גושן טוב ארץ מצרים, לכן היה יכול לחשוב ש'מותר' לו לעשות בהם כרצונו.

ולא ציין שם מראה מקום לסברא זו.

בחפשי כותב כתב:זכר לדבר ביוצר לשבת הגדול:
"טף אויל והשיב דברי מרמה וכו', כלכלתיה ברעבון פן נפשה נפחה, לעת חזותי כי גדלה משפחה, לקחתיה בעד כספי, היות לי לשפחה".

יש"כ, זהו פיוטו של ר"י טוב עלם "אז כארשת בתולה". ועי"ש תשובת ישראל על טענה זו.

וכיו"ב ראיתי בפיוט "אותות אל במעשיו נצבות" של ראב"ע;
"והלא כלכלתי אבותם מביתי, היוכלו לצאת דרור מעבודתי, אני קניתים ... וזולתי, לא אדונים לאלה".

וכן ב"יוצר לחתן" של רבי אמיתי בר שפטיה;
"יהיר השיבו בכעס ובעברה, אם כן חנם פניתי מקום לדירה, חתן אם ארש פחת כסותה ושארה, ובשני רעבון על ידי נעזרה".

ענין דומה מופיע גם בפיוט "אמון נוא" לר' מנחם ב"ר מכיר, נדפס בשלימות בספר המופיע כאן.

וראיתי כיו"ב ביוצרות לפסח של רבי יוסף אבן אביתור "אהבני מנוער צור מושיב יחידים", כאן.

ומן הסתם זה מבוסס על מדרשי חז"ל.

אגב, בפיוטיהם של רבי אמיתי וריט"ע ואבן אביתור, התשובה על 'טענת' פרעה היא שהרי כל השובע היה בזכות עצת יוסף.

ולכאו' זה ביאור פשוט במה שהכתוב אומר "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". ודו"ק.