הרי יש דיונים ע"ד הדברים שנבראו בדרך נס, שיש מהם שלא הי' ענין שבני אדם הזוכה לראותם - ייהנה מהם, כי אם לצפות בהם, להתבונן בגדלות הא-ל דרכם וכו'. לאידך - יש כאלו דברים, שגם בקטגוריית מעשה ניסים, אך יש מהם שאכן יש ענין שייהנו מהם.
דוגמא לענין השני עכ"פ - דברי החיד"א (בס' נחל קדומים עה"פ בפ' בשלח בקשר לה'מן'), וזה תורף דבריו: ששאלו בנ"י איש אל אחיו, מן הוא, כי לא ידעו מה הוא. והפשט, שאמרו, הרי"ז מ'עשה נ'סים (ר"ת מן), וא"כ היאך נאכלו? ויען להם משה, הוא הלחם אשר דיבר ה'.. ושרי ליהנות ממנו.. עיי"ש (וכעי"ז בעוד מקומות בספריו).
[ואכן - הברכה אחרונה שייסדו משה רבינו, יש שכתבו שאמרוהו לאחר שאכלו מהמן. שאמנם זה לחם מן השמים, אבל נהנו ממנו באופן גשמי וכו'].
ואין הזמ"ג להאריך בכ"ז כעת.
ויש לחקור בהתאם, האם הפירות שעל העצים - שגדלו באופן נסי בנס דקריעת ים סוף (כדאיתא במדרש) - יש להם אותו הדין כה'מן'? לכאו' נגיד כן, כי א"כ למה הקב"ה יזדמן הפירות לפניהם (ועוד שיתיר להם שיוכלו ליטלם מן העץ ולא רק לצפות בהם לחוד)? ולכאו' הם היו גם רעבים לאורך כל הדרך, וזה הי' בכדי לזון אותם אז.
הדברים אמורים מסברא בלבד, אך נשמח באם נוכל לקבל סימוכין מספרים (קלאסיים וכו') שכתבו כך במפורש וכו'. כמו"כ נשמח לאלו שיגידו דעתם ונימוקם בזה, אם לחיוב ואם לשלילה בהצעה זו. וכמו"כ, לציין וללנקק מקומות שבפורום או עוד מקומות שדיברו בזה הענין ספציפית.
ובתודה מרובה לכל אלו שבידם לסייע, אם בכה אם בכה - ותבורכו מן השמים.