גרדומי מִנְיָין?

[בתוך הגולה]

יש לי בראש שמועה בשם החזו"א שעשרה שהתפללו וסיימו תפילתם וא' מהם מאריך בתפילתו, יכול אדם אחר להתפלל אתו וייחשב לו כתפילה בציבור מדין גרדומי מניין.

הסברא נראית רחוקה והייחוס לחזו"א מוזר עוד יותר אשמח מאד אם יש בי מי מכאן לבנות או לסתור שמועה זו.

[יבנה]

יש לי בראש שמועה בשם החזו"א שעשרה שהתפללו וסיימו תפילתם וא' מהם מאריך בתפילתו, יכול אדם אחר להתפלל אתו וייחשב לו כתפילה בציבור מדין גרדומי מניין.

הסברא נראית רחוקה והייחוס לחזו"א מוזר עוד יותר אשמח מאד אם יש בי מי מכאן לבנות או לסתור שמועה זו.

שו"ע סי' נ"ה ס' ב':
אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשרה ויצאו מקצתן, גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל, והוא שנשתיירו רובן.

ושמא שמעו ושכחו האמור בחזו"א או"ח קל"ז ה'.

[במסתרים]

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=10061

[בתוך הגולה]

יש"כ גדול!
אני מצרף את הצילום שהעלו שם מספר אגרות וכתבים דרך אמונה ח"ב (עמוד דש אות ל) למען לא יחסר המזג. ולתועלת אלו שאינם מורשים לראות תמונות ששם

[יבנה]

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=10061

שם הביאו שזה שמועה המסתובבת בישיבות, אך לא מצאו מקור לזה. וכאמור לעיל השמועה מופרכת.

[איש_ספר]

בספריה של סבי זצ"ל ראיתי פעם ספר שבו נזכרה שמועה זו, והוא ז"ל הגיה בגליון משהו כמו: דברי ליצנות!
אולי אמצא.

[יבנה]

יש"כ גדול!
אני מצרף את הצילום שהעלו שם מספר אגרות וכתבים דרך אמונה ח"ב (עמוד דש אות ל) למען לא יחסר המזג. ולתועלת אלו שאינם מורשים לראות תמונות ששם

זה לא הנושא ששאלת. שם לא מיירי שיצאו הט', אלא שגמרו להתפלל ועדיין נמצאים שם. ושם זה לא בשם החזו"א אלא דברי רח"ק.

[צופה_ומביט]

היכן ראית שהוא שאל על גוונא שיצאו הט'? הוא שאל רק שסיימו תפילתם = שמונ"ע.

[יבנה]

עי' במצורף סעיף ט' ובהערות כ' כ"א וכ"ג [בהערה האחרונה הביא מספר זה השולחן סי' ק"ט ס' ב'].

[צופה_ומביט]

נו, מביא שם מאורחות רבינו ועוד כהשמועה שכתב פותח האשכול, ורק בסוף כתב שיש חולקים / אומרים שהחזו"א לא התכוון שהוי תפילה בציבור ממש.


לגבי תפילה עם הש"ץ שהיא תפילה בציבור האמיתית, ידועה תשובת רבי אברהם בן הרמב"ם על מנהג מצרים שהוא כנ"ל [כל הציבור מתפללים יחד עם הש"ץ] שזהו עיקר תפילה בציבור, וכך תפילת יהודי תימן בראש השנה. כמדומני שיש על זה אריכות ממהרי"ץ או בנו בתכלאל עץ חיים. [וזכור לי שיש ראשון (בקובץ שיטות קמאי בסוגיה בר"ה) שמפרש שזהו הנקרא בגמרא "חבר עיר" ושזהו ההבדל בין "תפילה בחבר עיר" לבין "תפילה בציבור"].
ורק שיש לחלק בין כשכל הציבור כולו מתפללים יחד עם הש"ץ [ולכאורה כל שכן היכא שהש"ץ מוציא את כולם בתפילתו, ונפק"מ לדידן בגוונא שמותר להוציא אף בקי כגון בר"ה], שזהו מנהג מצרים הנ"ל, לבין היכא שהציבור מתפלל לעצמו לפני הש"ץ, והש"ץ רק חוזר התפילה לבדו. שעל זה כבר לא דיבר ר"א בן הרמב"ם.

[בתוך הגולה]

יש"כ גדול לעונים והמסייעים. מ"ה תבורכו ותהא תפילתכם עולה לרצון תמיד.

זה לא הנושא ששאלת. שם לא מיירי שיצאו הט', אלא שגמרו להתפלל ועדיין נמצאים שם. ושם זה לא בשם החזו"א אלא דברי רח"ק.

היכן ראית שהוא שאל על גוונא שיצאו הט'? הוא שאל רק שסיימו תפילתם = שמונ"ע.

אני אכן שאלתי בגוונא שיש א' מתפלל ולא נחתתי לחלק אם יש עוד ח' שאינם מתפללים איתו בחדר. ולענ"ד אין בזה נפקותא שהרי אין עסקנו כעת באמירת דברים שבקדושה אלא בתפילה בציבור ומה כוחם של אלו שאינם מתפללים כדי להחשיב תפילה זו כתפילה בציבור. (וכבר העירו רבים שבתפילת ערביתהיכא שיש רק ו' מתפללים אין טעם לקבץ עוד ד' אחרים ואכ"מ)

מ"מ אני משער שאף כוונת החזו"א כנזכ"ל שאי"ז מניין ממש אלא רק סלסול ומעלה. ולדוג' ודאי א"א בכה"ג להוציא את שאינו בקי בברכות דר"ה (שע"ז דן החזו"א בספר שהזכיר הרב יבנה בראש האשכול)

ואגב. אולי יש כאן גישה כללית של החזו"א לתפילה בציבור בצירוף עם שיטתו שכל שרואה את הציבור מתפללים, אף אם עומד בחדר שיש לו פתח לרה"ר, חשיב תפילה בציבור ואכ"מ.

בספריה של סבי זצ"ל ראיתי פעם ספר שבו נזכרה שמועה זו, והוא ז"ל הגיה בגליון משהו כמו: דברי ליצנות!
אולי אמצא.

ממתינים בדריכות!

[איש_ספר]

שיירי מצוה.jpg (151.39 KiB) נצפה 1345 פעמים

מתוך קונטרס שיירי מצוה שבאוצר
ובהסכמה שם כתב סבי זצ"ל

הסכמה.png (83.07 KiB) נצפה 1345 פעמים

לא ברור לי אם כוונתו לשמועה זו

[צופה_ומביט]

אני משער שאף כוונת החזו"א כנזכ"ל שאי"ז מניין ממש אלא רק סלסול ומעלה.
וכוחו של סלסול זה גדול שאפשר לדלג פסוקד"ז עבורו?

ולדוג' ודאי א"א בכה"ג להוציא את שאינו בקי בברכות דר"ה (שע"ז דן החזו"א בספר שהזכיר הרב יבנה בראש האשכול)
מה כוונתך?

[אשרי יושבי ביתך]

דעת נוטה חלק א.PNG (30.58 KiB) נצפה 1328 פעמים

דעת נוטה חלק א 2.PNG (82.42 KiB) נצפה 1328 פעמים

[בתוך הגולה]

מ"מ אני משער שאף כוונת החזו"א כנזכ"ל שאי"ז מניין ממש אלא רק סלסול ומעלה.

וכוחו של סלסול זה גדול שאפשר לדלג פסוקד"ז עבורו?

איני יודע להשיבך. אדרבה האם לדעתך כוונת החזו"א שכה"ג הוי תפילה בציבור גמורה?

ולדוג' ודאי א"א בכה"ג להוציא את שאינו בקי בברכות דר"ה (שע"ז דן החזו"א בספר שהזכיר הרב יבנה בראש האשכול)

מה כוונתך?

החזו"א (או"ח קלז ה שאותו הזכיר הרב יבנה) דן שעשרה שהתפללו והש"ץ התחיל בחזרה ויצאו מקצתן שהלכה היא שמסיים תפילתו חשיבא תפילה זו כתפילה בציבור שיכול להוציא את היחיד בברכות של ר"ה ואף תוקעים על סדר הברכות בכה"ג.
נראה לי פשוט שא' שבגרדומים כה"ג לא יתקעו על סדר הברכות אבל אפשר שאני טועה בכוונת החזו"א.

[אשרי יושבי ביתך]

יש לי בראש שמועה בשם החזו"א שעשרה שהתפללו וסיימו תפילתם וא' מהם מאריך בתפילתו, יכול אדם אחר להתפלל אתו וייחשב לו כתפילה בציבור מדין גרדומי מניין.

הסברא נראית רחוקה והייחוס לחזו"א מוזר עוד יותר אשמח מאד אם יש בי מי מכאן לבנות או לסתור שמועה זו.

שו"ע סי' נ"ה ס' ב':
אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשרה ויצאו מקצתן, גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל, והוא שנשתיירו רובן.

ושמא שמעו ושכחו האמור בחזו"א או"ח קל"ז ה'.

מה החזו"א הנ"ל קשור לענין? החזו"א שם רק כותב לגבי חזה"ש דאם יצאו מקצתן – אז אפשר לגמור את חזה"ש, וזה נחשב תפילה של ציבור, דאפשר ע"י החזה"ש הזה לפטור מי שאינו בקי. אבל אי"ז שייך כלל לשמועה הנ"ל מהחזו"א. והרי גם בתפילה בלחש אם א' גמר אחרי הציבור – נחשב לו תפילה בציבור דההתחלה הייתה בציבור, אז ה"ה בחזה"ש.

[אליסף]

לי זכור שראיתי בספרו של הגרמ"צ ברגמן ששמע זאת מהחזו"א