פורום אוצר החכמה

שלום רב.
כמדומני שראיתי באיזה ספר שהאר"י הוא זה שחידש או לפחות הפך את שם ב"ן לשם מרכזי. הפנו אותי כבר ל2-3 מקומות בדברי הגר"א ששם ב"ן לא נזכר בזוהר. הבנתי מאנשים אחרים שזה תלוי בגירסאות הזוהר ויש גירסאות קדומות שהוא כן מופיע וכן שהוא מופיע כבר אצל ר' אברהם אבולעפיה. בכל אופן אני מחפש מקור שכותב במפורש שזה מעין "חידוש" של האר"י. תודה רבה.

הרי לך שם ב"ן אף בפירוש אור יקר לרמ"ק, כרך ה' עמ' רנ"א.

אברךפשוט כתב:אני מחפש מקור שכותב במפורש שזה מעין "חידוש" של האר"י.

בהצלחה במציאת המקור הנשבר אשר אתה מחפש.

א. תודה רבה!
ב. אם אחד מחכמי ישראל שלא זכה לחיות בדור שלנו בו ספר אור יקר נגלה לעיני כל ישראל כתב משהו נראה לי זה לא סיבה לקרוא לו מקור נשבר... ואם הטענה כלפי שאני כלי שבור שלא מחזיק מקורות זה וודאי נכון.

דומה שחידוש מערכת של ד' שמות, מ"ה, ס"ג, ע"ב, ב"ן, זהו חידושו של האר"י.

בנוסף לדברי הרב תוכן וודאי שהאר"י ראה בשם ב"ן ובכל מערכת העסמ"ב מערכת יסודית להבנת החכמה הפנימית ולא רק מקום נקודתי בשביל פירוש הזוהר. כמו שכתבתי בהתחלה גם אם יש מקורות קודמים להאר"י שיש בהם את שם ב"ן ואפילו נוסחאות בזוהר עצמו, עדיין האר"י לקח את שמות עסמ"ב כמה צעדים קדימה, ובפרט את שם ב"ן שכמעט ולא הוזכר בזוהר וברמ"ק..

אני כמובן הגבתי ללישנא הראשונה שבשאלתך, זו ששאלה האם האר"י "חידש" את שם ב"ן, שכן על הלישנא בתרא בה שאלת האם הוא "הפכו לדבר מרכזי" אי אפשר לענות.

מקור חשוב נשבר כאשר אינו מכיל מים.
האר"י לא חידש את שם ב"ן, ועל כן מקור בו מבואר כי האר"י חידש את שם ב"ן הוא מקור נשבר.

וראה ב"נים לב"ניך.

מגדל כתב:וראה ב"נים לב"ניך.

השאלה היא האם הוגים בֵּן (כמנהג הספרדים), או בַּן (כמנהג רבים מהאשכנזים), ואז נשאל "מי בָן שיח" או שמא "לא בָן ולהבל דמה" (כדברי הקלירי, בפיוט "אומץ אדירי כל חפץ") ...

עזריאל ברגר כתב:השאלה היא האם הוגים בֵּן (כמנהג הספרדים), או בַּן (כמנהג רבים מהאשכנזים), ואז נשאל "מי בָן שיח" או שמא "לא בָן ולהבל דמה" (כדברי הקלירי, בפיוט "אומץ אדירי כל חפץ") ...

כאשר הספרדים רוצים לוודא כי הקורא יבין ויבון מנהגם לסמן ב: " גם כאשר ההגיה שונה ורק הכתיב זהה.
אגב, לפי דברי הרמ"ק לעיל אכן יש לקרוא ב"ן בצירי!

עזריאל ברגר כתב:

מגדל כתב:וראה ב"נים לב"ניך.

השאלה היא האם הוגים בֵּן (כמנהג הספרדים), או בַּן (כמנהג רבים מהאשכנזים), ואז נשאל "מי בָן שיח" או שמא "לא בָן ולהבל דמה" (כדברי הקלירי, בפיוט "אומץ אדירי כל חפץ") ...

שמעתי מאחד מגדולי צדיקי הדור זיע"א אשר ידיו רב לו בנסתרות שנהגו להגות את השם ב"ן בניקוד פתח בכדי להמנע מהגשמה. והבן.

קרית מלך כתב:שמעתי מאחד מגדולי צדיקי הדור זיע"א אשר ידיו רב לו בנסתרות שנהגו להגות את השם ב"ן בניקוד פתח בכדי להמנע מהגשמה. והבן.

לבי דוחק בי לשאול כיצד נהג אותו גדול צדיקי הדור להגות את שם ע"ב, אך ראשי אינו מניח לי שלא לשאול קודם לכן כיצד נהג להגות: א"ק, א"א, או"א, ז"א ונוק'.

אכן, גם כל השמות האלו הגו אותם בר"ת
ושמעתי כמה וכמה פעמים איך למד בחברותא עם אחד המקובלים שליט"א וכל לימודם ופלפולם השוטף נשמע בר"ת... מלבד א"א או"א

שם ב"ן נמצא כתוב בתיקוני זוהר, תקונא תליסר.
כיוון שהאר"י למד בספר תיקוני זוהר שנדפס במנטובה שי"ח, הנה הפסקה כולה (דף כה ע"ב):

מגדל כתב:

קרית מלך כתב:שמעתי מאחד מגדולי צדיקי הדור זיע"א אשר ידיו רב לו בנסתרות שנהגו להגות את השם ב"ן בניקוד פתח בכדי להמנע מהגשמה. והבן.

לבי דוחק בי לשאול כיצד נהג אותו גדול צדיקי הדור להגות את שם ע"ב, אך ראשי אינו מניח לי שלא לשאול קודם לכן כיצד נהג להגות: א"ק, א"א, או"א, ז"א ונוק'.

בחב"ד רגילים לומר:
אַק.
אֱרִיךְ אַנְפִּין (למרות שלכאורה צ"ל אֲרִיךְ).
אַוָא.
זָא.
נוּקְבָא.

כל מה שניקדתי בקמץ - הכוונה היא לקמץ אשכנזי, הנהגה כקמץ קטן. רק לגבי נוקבא מסופקני שמא יש ההוגים את הקמץ כסגול, כנהוג במילים רבות בסיום המילה.

בריושמא כתב:שם ב"ן נמצא כתוב בתיקוני זוהר, תקונא תליסר.
כיוון שהאר"י למד בספר תיקוני זוהר שנדפס במנטובה שי"ח, הנה הפסקה כולה (דף כה ע"ב):

תקונא תליסר.JPG

ישר כחך הרב בריושמא.

אברךפשוט כתב:א. תודה רבה!
ב. אם אחד מחכמי ישראל שלא זכה לחיות בדור שלנו בו ספר אור יקר נגלה לעיני כל ישראל כתב משהו נראה לי זה לא סיבה לקרוא לו מקור נשבר... ואם הטענה כלפי שאני כלי שבור שלא מחזיק מקורות זה וודאי נכון.

אברך פשוט, נמצא המקור נשבר אף כהגדרתך.

מגדל כתב:אברך פשוט, נמצא המקור נשבר אף כהגדרתך.

אינני מבין כבר בפעם השניה מה רצונך הרי מקור זה היה ידוע לי כבר בעת כתיבת ההודעה הראשונה ולכן כתבתי שישנם גרסאות בהם הוא מופיע בזוהר ולא דקדקתי בלשוני שהכוונה הייתה לספר התיקונים. אני שאלתי על מקור שכתב שהאר"י עשה בו שימוש בצורה נרחבת ולא מקור ששם זה מופיע לפני האר"י שכפי שכתבתי כבר בהודעה הראשונה אכן הופיע. אין הכי נמי טעיתי בזה שכתבתי "חידש" בהודעה הראשונה על אף שתוך כדי כתיבה הבאתי את האפשרות השניה אליה הייתה כוונתי, לא צריך פעמיים להתפס לזה..

בכל אופן תודות לרב ברי ושמא!

אברךפשוט כתב:שלום רב.
כמדומני שראיתי באיזה ספר שהאר"י הוא זה שחידש או לפחות הפך את שם ב"ן לשם מרכזי... אני מחפש מקור שכותב במפורש שזה מעין "חידוש" של האר"י.

בחכמה זו אין "חידושים" כי אם גילויים מפי העליונים, ופשוט.

בוצינא כתב:בחכמה זו אין "חידושים" כי אם גילויים מפי העליונים, ופשוט.

אמת. תודה על התיקון.

אברךפשוט כתב:שלום רב.
כמדומני שראיתי באיזה ספר שהאר"י הוא זה שחידש או לפחות הפך את שם ב"ן לשם מרכזי. הפנו אותי כבר ל2-3 מקומות בדברי הגר"א ששם ב"ן לא נזכר בזוהר. הבנתי מאנשים אחרים שזה תלוי בגירסאות הזוהר ויש גירסאות קדומות שהוא כן מופיע וכן שהוא מופיע כבר אצל ר' אברהם אבולעפיה. בכל אופן אני מחפש מקור שכותב במפורש שזה מעין "חידוש" של האר"י. תודה רבה.

כמה דברים בשם האר"י על שם ב"ן שאולי לזה אתה מתכוון:
א. כתב האר"י ז"ל כי שם ב"ן תוכו כברו.
ב. ידוע למעמיקי בדברי האר"י זלה"ה שמתחילת ברייתו של עולם לא נגלה כי אם סוד הנפש והא שם ב"ן.
ג. האר"י וכו' כי השכינה נקראת בכל והוא שם ב"ן.
ד. הרב יעקב עדס כותב בכמה מקומות על המחלוקת בין הגר"א למהרח"ו על שם ב"ן אם נזכר בזוהר ועל מה הכוונה.

בוצינא כתב:

אברךפשוט כתב:שלום רב.
כמדומני שראיתי באיזה ספר שהאר"י הוא זה שחידש או לפחות הפך את שם ב"ן לשם מרכזי... אני מחפש מקור שכותב במפורש שזה מעין "חידוש" של האר"י.

בחכמה זו אין "חידושים" כי אם גילויים מפי העליונים, ופשוט.

וגם לגילויים אלו נצרכות מידות טובות, שפלות והכנעה בפני כל אדם, מאור פנים, ענווה ויראת חטא.
שלא לומר לכבד כל שואל ולא להשתרר מעליו כיודע כל.
גם להכיר מיעוט ערכו ואינו אלא בריה קלה.

אלו מידות נצרכות ראשית לכל חכמה.