אשרי יושבי ביתך כתב:הנה אחז"ל (מגילה טז, א) דהמן היה הספר של כפר קרצום - כ"ב שנה.
בענין כפר קרינוס [כגי' המדוייקת] בזמנו בחפשי במדרשים מצאתי כמה הוכחות למיקומן, אך שו"ר בקתדרא תמוז תשס"ו 34-54 מאמר נרחב בנושא של עוזי לייבנר, ובו הובאו כל המקורות שאספתי, ועל כן לא אפרטם כאן, והמעיין ידרשנו משם.
אביא סיכום חלקי ממה שרשמתי מדבריו:
במדרש (ויק"ר יז ד, רו"ר ב י, פס"ר יז ד"ה 'ויהי בחצי', פסדר"כ ז ו): "ותפל שבא ותקחם ואת הנערים - אמ' ר' אבא בר כהנא יצאו מכפר קרינוס (בפס"ר 'קרניים', ברו"ר 'קריגוס')..."
מקום זה זוהה ע"י י' פרס כקלעת אלקורן (=מבצר מונפרט שבנחל כזיב).
יש שזיהו את 'קרנוס' (הנזכר במדרש לגבי איוב) עם 'קרניים' והביאו את דברי אוסבסיוס (מת בשנת 399 לסה"נ) שכתב בספרו 'אונומסטיקון' ערך 'עשתרות קרניים' כי בכפר קרניה שעל הירדן מראה המסורת את בית איוב (גם נוסעת נוצרית אחרת לפני כ-1700 שנה כתבה כי בית איוב הוא בקרניים "קרניים הוא עתה שמה של עיר איוב, ולפנים נקראה דנהבה. בארץ עוץ היא, בגבולות אדום וערביא', הובא ב'אלא משל היה' 93 [השווה למה שהבאנו לעיל כי בתרגום השבעים ציינו שארץ עוץ היא 'בגבולות אדום וערב']).
היירונימוס בתרגומו הלטיני שינה את הדברים וכתב כי זהו כפר גדול בפינת הבשן מעבר לירדן (קרניה מזוהה כ'שיח סעד' או תל-עשתרה, השוכנות שתיהן בחבל הבשן, מדרום לנווה.
עוזי ליבנר ב'קתדרא' שם דחה את הזיהוי בין קרינוס וקרניים, לשיטתו הנערים רעו את הבקר בכפר קרינוס ומכאן מוכח שאיוב לא גר שם לפי מסורת חכמי ישראל. אמנם כבר הערתי כי ניתן להבין את המדרש באופן שונה).
בהערה בגליון כתב היד של ה'אונומסטיקון' ערך 'יבוק' (וי"א שמקומה המקורי של ההערה הוא ליד ערך 'קרניים') מובא: "לפי אחדים זאת היא ארץ איוב, לפי אחרים 'ערביה' היא ארצו של איוב, ואחרים אומרים שארצו של סיחון היא ארצו של איוב".
ישנו כפר קרנוס שהיה סמוך לבית שאן מצפון (ירושלמי דמאי ב א, וככת"י שם, אך ייתכן כי צ"ל 'כפר קרניים' ולענ"ד ייתכן לומר בדוחק שהיו שני מקומות בעלי שם דומה).