מס' חמדת ימים
וכמה צווחו קמאי דקמאי על כת הדרשנים אשר נהגו לשנות פשט הכתוב ולבש בגדים אחרים ובחרו לעצמם דרך לא סלולה לא דרכו בו הראשונים, ומחפשים בחפוש נרות אחר מדרש או מאמר שבסדר זה אחר זה עניינם והם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב ומעולם לא נתכוון בעל המאמר ולא עלתה על דעתו שיהא להם קישור וחיבור, והמה מייגעים עצמם במעשה חדודים חדודים בחריפות של הבל ומאבדים זמן זמנם זמניהם עד שמעלין הבל וקושרין נימא בנימא מדחי אל דחי עד מאה דחיות ותולים בשערה ומהפכים הקערה אל פיה כי דור תהפוכות המה, וגונבים דעת הבריות בשקרים הללו להיות כל אחד ברוח שפתיו מתנשא לאמר אני אמלוך ולמען ספר שמו לאמר כי הוא נאה דורש, ידע מה בחשוכא לשנות כל פשט. והעידו רבנן סבוראי מחכמי אשכנז שמיום בא לימוד המבולבל הזה באשכנז בא ערבוביא וחשיכה גדולה לעולם וצרות צרורות הוה על הוה שבר על שבר יחדיו ידובקו ונשפך דמים כמים ואין קובר וכמה אלפי אלפים נפשות שנהרגו עד השארם מעט מהרבה, ואין זה כי אם שעל ידי לימוד הזה נתנו כח לאיש תהפוכות לשון שקר ויבן לו בית ברקיע שוא להרוג כמה אוכלסין מבני ישראל אוי לנו אהא עלינו. כי על כל אלה מי שנגע אלהים בלבו לא יפנה דרך כרמים להתרומם ולהתנשא חס ושלום בכתרה של תורה בדרך לא סלולה לא דרכו בה הראשונים לא שערום אבותינו, רק בדרך כבושה לראשונים ז''ל בדרך אמת ובעיון הישר לא מעוקל כדרך המטים עקלקלותם כי הוא מאבד טובה הרבה וגם בכנפיו נמצאו דם נפשות אביונים. ובכן חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים ויהא לבם פתוח כפתחו של אולם מאליהם מבלי הצטרך פונות משאות שוא ומדוחים כי רוח ה' תבינהו וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו.
מי כתב כך לפניו?