בֵּאֵר זֹאת הַגָּאוֹן הַחִידָ"א עָלָיו הַשָּׁלוֹם , שֶׁמִּשּׁוּם הָאָמוּר בַּפָּסוּק הָאַחֲרוֹן, אָנוּ קוֹרְאִים אֶת כָּל הַפְּסוּקִים הַנִּזְכָּרִים. כִּי יֵשׁ בּוֹ רֶמֶז עַל שֶׁבַח עַם יִשְׂרָאֵל לְעֻמַּת אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְכָךְ הוּא פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: "וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה" – בָּאָה הַשְּׁכִינָה וּמְסַנְגֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל, רְאוּ מַה בֵּין בְּנֵי הַדּוֹדִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בָּנָיו שֶׁל נָחוֹר, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם נוֹהֲגִים בְּהוֹלֵלוּת וְשִׁכְרוּת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-כָּךְ בָּאִים לִידֵי מְרִיבוֹת וּתְאוּנוֹת, וּלְעִתִּים בָּאִים אֲפִלּוּ לִידֵי רְצִיחָה, ה' יִשְׁמְרֵנוּ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם. כָּךְ זֶה עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, לְמָחֳרַת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶם, בָּתֵּי הַחוֹלִים עֲמוּסִים בִּפְצוּעִים מִפְּצוּעִים שׁוֹנִים, הֵן מֵחֲמַת תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, וְהֵן מֵחֲמַת פְּצִיעוֹת שֶׁפָּצְעוּ זֶה אֶת זֶה מִתּוֹךְ הוֹלְלוּתָם.
אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים בְּאוֹפָן הָפוּךְ לַחֲלוּטִין: הֵם מִתְעַטְּפִים בְּכֹבֶד רֹאשׁ וְיִרְאַת ה' עוֹד קֹדֶם כְּנִיסַת יוֹם-הַדִּין, וּבְהַגִּיעַ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, מִתְכַּנְּסִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת בְּבָתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת, וּמַעְתִּירִים בַּעֲדָם וּבְעַד כָּל הָעָם, לִזְכּוֹת בְּדִין שָׁמַיִם.
אַחַר כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב: "וַתֵּלֶד גַּם הִיא אֶת טֶבַח" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת: טוֹעֲנִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. כְּלוֹמַר, בְּיוֹם זֶה בָּאִים כָּל הַמְקַטְרְגִים שֶׁנִּבְרְאוּ מֵהָעֲווֹנוֹת שֶׁעָשָׂה הָאָדָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, וּמְקַטְרְגִים עָלָיו. "וְאֶת גַּחַם" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת: גְּזֹר חַיִּים מָוֶת. אוֹתָם מְקַטְרְגִים טוֹעֲנִים בִּפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה שֶׁיֵּשׁ לִגְזֹר גְּזַר דִּין מָוֶת עַל הָאָדָם מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתָיו. וַהֲגַם שֶׁהַמְקַטְרְגִים עַצְמָם מֵתִים יַחַד עִם מִיתַת הָאָדָם, שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם מֵת – גַּם כֹּחַ הַיֵּצֶר-הָרַע בָּטֵל מִמֶּנּוּ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בָּהֶם מִדַּת אַכְזָרִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בַּדְּבוֹרִים כְּשֶׁהֵן עוֹקְצוֹת, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [דברים א, מד]: "וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל [מדרש אגדה, והובא בדעת זקנים מבעלי התוספות שם]: "מַה דַּרְכָּהּ שֶׁל דְּבוֹרָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִיא מַכָּה אֶת הָאָדָם מִיָּד מֵתָה, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד הוּא מֵת". כְּמוֹ כֵן הַמְקַטְרְגִים, מוּכָנִים הֵם לָמוּת וּבִלְבַד שֶׁהָאָדָם יָמוּת.
כְּנֶגֶד קִטְרוּג זֶה, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל: "וְאֶת תַּחַשׁ" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר" [תהלים פא, ד]. עַל-יְדֵי שֶׁתִּתְקְעוּ בְּשׁוֹפָר שֶׁקּוֹלוֹ מְעוֹרֵר יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמָתָם, וּמְעוֹרֵר אֶת הַשְּׁקוּעִים בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹת הַמְקַטְרְגִים עֲלֵיכֶם, וְתֵצְאוּ זַכָּאִים בַּדִּין.