מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מדרש על שלמה המלך איה מקורו?

חיפושי מקורות וכדומה
יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

מדרש על שלמה המלך איה מקורו?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' יוני 26, 2022 7:04 pm

בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר עַל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר פַּעַם לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסוּק בְּמִשְׁלֵי [יז, כח]: "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב", כְּלוֹמַר, אָדָם שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׁתֹּק יִהְיֶה נִרְאֶה חָכָם וְכָךְ יַחְשְׁבוּהוּ, אֲבָל מֵרֶגַע שֶׁהוּא יִפְתַּח אֶת פִּיו, יִרְאוּ הַכֹּל שֶׁהוּא כְּסִיל. חַכְמֵ י יִשְׂרָאֵל לֹא הִסְכִּימוּ עִם שְׁלֹמֹה, וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ כַּאֲשֶׁר הָאֱוִיל שׁוֹתֵק הוּא נִקְרָא חָכָם, וַהֲלֹא אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בְּטִפְּשׁוּתוֹ, עַל פִּי מַרְאֵה הַפָּנִים שֶׁלּוֹ בִּלְבַד? אָמַר לָהֶם שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: הָבָה וְנַעֲרֹךְ בְּדִיקָה הַאִם הַשְּׁתִיקָה יָפָה לַטִּפֵּשׁ, וְהַאִם נִתָּן לְהַבְחִין בְּטִפְּשׁוּתוֹ רַק עַל פִּי מַרְאֵה פָּנָיו.
מִיָּד קָרָא שְׁלֹמֹ‍ה הַמֶּלֶךְ לְשַׂר צְבָאוֹ בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וְאָמַר לוֹ: לֶךְ נָא אֶל אֶחָד מִשּׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְחַפֵּשׂ שָׁם אָדָם גַּס רוּחַ, שֶׁזָּקָן גָּדוֹל וְאָרֹךְ מְמַלֵּא אֶת פָּנָיו וְיוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו, וְכֶרֶס גְּדוֹלָה יוֹצֵאת מִבִּטְנוֹ, וְתָבִיא אוֹתוֹ אֵלַי.
הָלַךְ בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וּמָצָא חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם הַמַּתְאִימִים לְתֵאוּרוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ, וֶהֱבִיאָם לִפְנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּבְחַר אֶחָד מֵהֶם. הַמֶּלֶךְ בָּחַן אֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, וּלְבַסּוֹף בָּחַר בָּאָדָם שֶׁנִּרְאָה בַּעַל חָכְמָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַיָּט הַמַּלְכוּתִי וְצִוָּה עָלָיו לְהַלְבִּישׁ אֶת אוֹתוֹ אָדָם בִּבְגָדִים חֲשׁוּבִים. הַחַיָּט מִלֵּא חִישׁ מַהֵר אַחַר הוֹרָאוֹת הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁחָזַר הָאִישׁ מִבֵּית הַחַיָּט לֹא הִכִּירוּהוּ לְגֹדֶל תִּפְאַרְתּוֹ... הוּא הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי אַרְגָּמָן רְקוּמִים בְּזָהָב, עִם כַּפְתּוֹרֵי כֶּסֶף, וּמִצְנֶפֶת גְּבוֹהָה עֲשׂוּיָה פִּשְׁתָּן מְשֻׁבָּח בַּעֲלַת כַּמָּה גְּוָנִים עַל רֹאשׁוֹ. אוֹ אָז הִגִּישׁ לוֹ הַמֶּלֶךְ מִצְנֶפֶת רַבָּנִית מְכֻבֶּדֶת, וְהוֹרָה לוֹ לַחֲבֹשׁ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ. מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו שֶׁיִּקְחוּ אֶת הָאִישׁ לְמִקְוֵה טָהֳרָה, וְאָכֵן הָאִישׁ טָבַל וְנִטְהַר, וְשׁוּב לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַמְפֹאָרִים.
תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהָאִישׁ מִתְלַבֵּשׁ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלִיחִים אֶל חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין הַיּוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁבְּהַר הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם לְהוֹפָעַת אֵיזֶה אָדָם חָשׁוּב שֶׁיִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם (הַמֶּלֶךְ לֹא שִׁקֵּר, כִּי "חָשׁוּב" הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חַי, שׁוֹטֶה, וְקָטָן בְּיִשְׂרָאֵל...), עַל מְנָת שֶׁיִּתְהוּ עַל קַנְקַנּוֹ, וְיָשִׁיבוּ לַמֶּלֶךְ הַאִם אוֹתוֹ אָדָם חָכָם הוּא אוֹ לֹא.
לְאַחַר שֶׁנִּטְהַר וְלָבַשׁ אֶת כָּל בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים, הָלַךְ הָאִישׁ אֶל הַר הַבַּיִת וּמִיָּד נִכְנַס אֶל מוֹשַׁב חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין. כְּשֶׁרָאוּהוּ הַחֲכָמִים נִכְנַס לָאוּלָם, הֵבִיאוּ לוֹ בָּמָה גְּבוֹהָה שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ אוֹתוֹ בְּחָכְמָתוֹ, וְהִנִּיחוּ עָלֶיהָ סִפְרֵי קֹדֶשׁ. הֵם הָיוּ סְבוּרִים כִּי מְדֻבָּר בְּתַלְמִיד חָכָם שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְמֹד, וּבְוַדַּאי יִרְצֶה לְעַיֵּן בַּסְּפָרִים בִּזְמַן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב שָׁם. לְאַחַר זְמַן הֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה, וּלְאוֹת כָּבוֹד הִנִּיחוּהוּ בְּחֵיקוֹ. הָאִישׁ לָקַח אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וּנְשָׁקוֹ מִכָּל צְדָדָיו, זֹאת מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָדַע אֶת הַהֲלָכָה כֵּיצַד יֵשׁ לְכַבֵּד אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְאָז הִנִּיחַ אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה עַל הַבָּמָה וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁשָּׂמוּ לוֹ.
אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ וְהִתְרַוֵּחַ בַּכֻּרְסָה שֶׁהֵכִינוּ עֲבוּרוֹ, פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂמוּ לְפָנָיו, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּסֵּפֶר תּוֹרָה, עוֹבֵר עַל כָּל עַמּוּד מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וְכָךְ עוֹבֵר עַל עוֹד עַמּוּד וְעוֹד עַמּוּד. בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ זְמַן הָיוּ חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִים מִסְּבִיבוֹ כְּגֹרֶן עֲגֻלָּה שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת; שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה שֶׁמָּנְתָה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם חֲכָמִים, שׁוּרָה שְׁנִיָּה בָּהּ יָשְׁבוּ הַתַּלְמִידִים, וְשׁוּרָה שְׁלִישִׁית בָּהּ הָיוּ תַּלְמִידֵי הַתַּלְמִידִים. הַחֲכָמִים יָשְׁבוּ עַל פִּי סֵדֶר, מִן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַד הַקָּטָן בְּיוֹתֵר – הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא גַּם הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם, לִימִינוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא, וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם – מִצַּד שְׂמֹאלוֹ. לְסֵדֶר יְשִׁיבָתָם, עַל פִּי זִקְנוּתָם וַחֲשִׁיבוּתָם, הָיְתָה מַטָּרָה - שֶׁאִם יָמוּת אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים, מִיָּד יָבִיאוּ אֶת אַחַד הַתַּלְמִידִים הַמִּתְמַחִים, וְיוֹשִׁיבוּהוּ אַחֲרוֹן בְּשׁוּרַת הַדַּיָּנִים.
כָּךְ הָיָה יוֹשֵׁב הָאִישׁ וּמְעַיֵּן בִּשְׁתִיקָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, וּבְעֵינֵי כָּל הַחֲכָמִים נִדְמָה כְּאֶחָד מֵעֲנָקֵי הָרוּחַ, מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁאִם גָּדוֹל כָּמוֹהוּ נִכְנַס בְּכַף מֹאזְנַיִם וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם בְּכַף הַשְּׁנִיָּה, הוּא מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם... כָּךְ יָשְׁבוּ כֻּלָּם וְהִמְתִּינוּ לְמוֹצָא פִּיו, וְהוּא עֲדַיִן מִסְתַּכֵּל בַּסֵּפֶר תּוֹרָה וְאֵינוֹ מֵסִיר מִמֶּנּוּ אֶת עֵינָיו... אָמְרוּ הַחֲכָמִים בְּלִבָּם: מִי יוֹדֵעַ אֵילוּ קוּשְׁיוֹת הוּא מֵכִין עֲבוּרֵנוּ? מִי יוֹדֵעַ אֵילוּ פֵּרוּשִׁים בְּכַוָּנָתוֹ לוֹמַר לָנוּ? מִי יוֹדֵעַ אֵילוּ סוֹדוֹת?... הֵם יָשְׁבוּ וְחִכּוּ שָׁעָה וְעוֹד שָׁעָה - וְהָאִישׁ לֹא פָּתַח אֶת פִּיו. קִיֵּם בְּעַצְמוֹ אֶת הַפָּסוּק [תהילים לח, יד]: "וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו".
הִתְחִילוּ חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין מִתְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם, אוּלַי אִם הוּא יִשְׁמַע אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, הוּא יַקְשֶׁה אוֹ יְפָרֵשׁ אוֹ יָגִיב. הִתְחִילוּ לוֹמַר בֵּינֵיהֶם קוּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וְחִדּוּשִׁים - וְהָאִישׁ אֵינוֹ מֵגִיב כְּלוּם. הִמְשִׁיכוּ עוֹד שָׁעָה, וַעֲדַיִן אֵין הָאִישׁ אוֹמֵר מְאוּמָה וְגַם אֵינוֹ מֵרִים אֶת עֵינָיו מִסֵּפֶר-הַתּוֹרָה. לְבַסּוֹף קָם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַתַּלְמִידִים הַצְּעִירִים, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת מִנְּשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִין וּמִכָּל זִקְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין: בִּרְשׁוּתְכֶם, הַרְשׁוּ לִי לָגֶשֶׁת אֶל הָאִישׁ הֶחָשׁוּב, וְאֶשְׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא אֵינוֹ מֵגִיב כְּלָל לִדְבָרֵינוּ. אָמְרוּ לוֹ: גַּשׁ נָא וּשְׁאַל, אוּלַי בִּזְכוּתְךָ הוּא יִפְתַּח פִּיו, וְנִשְׁמַע מִמֶּנּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וּפִלְפּוּלִים בַּהֲלָכָה וּבְאַגָּדָה.
נִגַּשׁ אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר לָאִישׁ: אֲדוֹנִי, דְּבַר מָה לִי אֶל כְּבוֹדוֹ. הֵרִים הָאִישׁ אֶת עֵינָיו מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה, וְשָׁאַל אֶת הַתַּלְמִיד: וּבְכֵן, מַה הִנְּךָ רוֹצֶה מִמֶּנִּי? הוּא לֹא רָגִיל שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּתֹאַר "אֲדוֹנִי", בְּדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד וְיִרְאָה. הוּא הֻרְגַּל מִיַּלְדוּתוֹ שֶׁצּוֹעֲקִים אֵלָיו בְּזִלְזוּל, וְתָמַהּ תְּמִיהָה גְּדוֹלָה עַל כָּךְ שֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר לוֹ "אֲדוֹנִי". שָׁאַל אוֹתוֹ הַתַּלְמִיד: אוּלַי לִכְבוֹדוֹ יֵשׁ מַה לְּפָרֵשׁ אוֹ לוֹמַר לָנוּ, אֵיזֶה דְּבַר חִדּוּשׁ, הֲרֵי כֻּלָּנוּ פֹּה חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין מְחַכִּים לְמוֹצָא פִּיךָ! הִסְתַּכֵּל הָאִישׁ עַל הַתַּלְמִיד וְלֹא הֵבִין מַה שֶּׁאָמַר לוֹ, מַה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנּוּ? אֵיזֶה פֵּרוּשׁ הוּא רוֹצֶה שֶׁאֲפָרֵשׁ? אֵיזֶה חִדּוּשׁ אוּכַל לְחַדֵּשׁ?
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע נְשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִין אֶת חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים, קָם וְאָמַר לָאִישׁ: אוּלַי תִּשְׁאַל אֵיזוֹ קוּשְׁיָה עַל מַה שֶּׁקָּרָאתָ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, אוֹ תֹּאמַר לָנוּ תֵּרוּץ שֶׁבְּוַדַּאי מָצָאתָ שָׁם בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁעוֹת בָּהֶן עִיַּנְתָּ בּוֹ. אוֹ אָז אוֹרוּ פְּנֵי הָאִישׁ, וְהוּא פָּנָה אֶל הַחֲכָמִים וְאָמַר לָהֶם: אָכֵן, יֵשׁ לִי אֵיזוֹ שְׁאֵלָה חֲמוּרָה! הִטּוּ הַכֹּל אֶת אָזְנָם, בְּהַנִּיחָם כִּי יֵשׁ לוֹ קוּשְׁיָה רְצִינִית בְּיוֹתֵר. אֲבָל אָז הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ וְאָמַר: רָאִיתִי בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה פְּעָמִים רַבּוֹת אוֹת אַחַת מְרֻבַּעַת (הָיְתָה זוֹ הָאוֹת מ' סוֹפִית: ם), וְאֵינֶנִּי מֵבִין כֵּיצַד הִצְלִיחַ הַלָּבָן שֶׁל הַקְּלָף לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכְכֵי הָאוֹת אִם הִיא סְגוּרָה מִכָּל כִּוּוּנֶיהָ?... עַל שְׁאֵלָה זוֹ אֲנִי מְיַגֵּעַ אֶת מֹחִי זֶה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְלֹא הִצְלַחְתִּי לִפְתֹּר אֶת הַתְּמִיהָה. אוּלַי אַתֶּם הַחֲכָמִים תֵּדְעוּ לְהָשִׁיב לִי עַל כָּךְ...
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין, טָפְחוּ אֶת יָדָם זוֹ בָּזוֹ, וְהַנָּשִׂיא קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לַחֲבֵרָיו: כָּעֵת מֵבִין אֲנִי מַדּוּעַ שָׁלַח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִישׁ אֵלֵינוּ, הוּא בִּקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ לָנוּ אֶת מַאֲמָרוֹ "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב", הוּא הוֹשִׁיב לָנוּ פֹּה אֶת הָאִישׁ שֶׁנִּרְאֶה בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ חָכָם גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה רֹשֶׁם חָזָק מְאֹד עַל הַצִּבּוּר, וְכָל זְמַן שֶׁשָּׁתַק לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אֵינוֹ חָכָם, וְרַק כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת פִּיו נוֹדַע הַדָּבָר עַד כַּמָּה הוּא טִפֵּשׁ.

חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 22 אורחים