נגיעה בידית של דלת שנגע בו גוי

[הפך לבן]

ראיתי בראיון עם א' מחברי פלדהיים שאמר שכשתרגמו איזה ספר לאנגלית, השמיטו סיפור אודות
גדול מסוים שהיה נזהר מנגיעה בידית של דלת שנגע בו גוי, משום שעל אף לאנשי א"י היה דבר כזה נחשב למובנת ומילתא דחסדות, אצל אנשי ארצה"ב היה נראה כהנהגה מטורפת.

מי הוא אותו גדול? האם הנהגה זו נזכר בפורום?

[במסתרים]

נחשב למובנת ומילתא דחסדות

למה?
עד מתי נחשב נגע בו גוי?

[קו ירוק]

אם מצד טומאה גוי אינו מטמא, ודלת כקרקע.

[צופה_ומביט]

יש טומאה שאינה דין וגדר הלכתי. "ותבואו ותטמאו את ארצי". ארץ מקבלת טומאה?

[קו ירוק]

ובכן לא דורכים על ארץ שדרך עליה גוי?
אם תאמר לי שזה מגעיל, זו לא הנהגה אלא סתם שיגעון. אז איפה בכ"ז לב הענין?
שמא לא נכתב כדבר זה מעולם?

אגב, כן ארץ מקבלת טומאה רוחנית, אבל ממעשים, לא מכך שגוי שוהה בה.

[הפך לבן]

נחשב למובנת ומילתא דחסדות

למה?
עד מתי נחשב נגע בו גוי?

לא ידעתי, וגם אני תמהתי, הן על עצם ההנהגה זו, והן על יחס בני א"י אליו (לדברי האיש ההוא). אבל היא הנותנת, שהרי בן חו"ל אני, ולכן הנהגה זו נראה לי מוזר מאד ובלתי מובנת כלל (משא"כ אם הייתי תושב ארץ ישראל...). ולע"ד מלבד שנראה כמעשה טפשות ושגעון, גם אית ביה משום יוהרא, הרי לא שמענו, כפי ידיעתי הדלה, על א' מחז"ל, או שאר חכמי ישראל לאורך כל הדורות, שהיו נזהרים בכגון זה. למעשה יראתי להחליט עד שאדע מי הוא אותו גדול שנהג כן, אולי ואולי היה לו טעם הגון...

[צופה_ומביט]

ובכן לא דורכים על ארץ שדרך עליה גוי?
אם תאמר לי שזה מגעיל, זו לא הנהגה אלא סתם שיגעון. אז איפה בכ"ז לב הענין?
שמא לא נכתב כדבר זה מעולם?

אגב, כן ארץ מקבלת טומאה רוחנית, אבל ממעשים, לא מכך שגוי שוהה בה.

איני יודע מי הצדיק שנהג כן, אבל מעשה כזה מתאים לכאורה לרה"ק ר"א מבעלזא, [מדרגת הריחו בקדושה וזהירותו מכל נדנוד וסלסול וכו']. ועל איש קדוש כזה לא שואלים שאלות. אילו ידעתיו הייתיו. [ראיתי עובדא לגביו שנהג קדושת בית כנסת באבני מדרכה שלפני בית הכנסת שלפעמים בשעת מרוצת יהודים לבית הכנסת אומרים אז בפיהם ברכות השחר או קרבנות תוך כדי הליכה על מרצפות אלה, והורה לגנזם או לקבעם בבית כנסת חדש. מצד הדין אין שום קדושה במרצפות אלה].
לכן רק הבאתי את עצם העניין, שלא מצד דיני טומאה וטהרה קאתינן עלה, אלא מצד טומאה רוחנית ששורה על דברים, גם להדיא כאלה שמצד דיני טומאה וטהרה אין טומאה חלה בהם.
וסתם גוי עובד ע"ז [לכן סתם יינם יין נסך], ובפשטות מדובר בארצות הנוצרים, וגם אם אינו עובד ע"ז ממש - סתם גוי עושה מעשה טומאה אחרים.
ואצל איש קדוש שדרגה זו ראויה אליו וחי כך בכל ענייניו בשווה [פלס מעגל רגליך וכו'] - הוא מצידו מקפיד על כה"ג.
גם לכאורה אם חז"ל גזרו על סתם גויים להיות כזבים, הפירוש הוא שיש לזה שורש בפנימיות ג"כ, וכדברי הגר"א הידועים. ולכן אולי לא תלוי רק במעשים מסוימים.
ואיש קדוש כנ"ל שחי בצורה זו בכל עניינים כנ"ל - מהדר להתרחק גם מאותה בחינה פנימית.
כך י"ל.

[בחפשי כותב]

זהירות מטומאה היא מהדברים שאין להם שיעור, ראה ברמב"ן פרשת ויצא (לא לה): "והנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד, כי כן שמן מעולם "נדות" לריחוקן, כי לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק וכו', וכמו שהזכירו רבותינו בברייתא של מסכת נדה וכו' אמר רבי יוחנן אסור לאדם להלך אחר הנדה, ולדרוס את עפרה, שהוא טמא כמת כך עפרה של נדה טמא, ואסור ליהנות ממעשה ידיה, ולכך אמרה רחל ראויה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו, אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך, וגם לא ללכת באהל כלל שלא תדרוך אתה עפר רגלי". וכן כתב שנית בפרשת תזריע (יב ד).

[דרומי]

כנראה כוונת המשורר היא פשוטה, שבחו"ל לא שייך למצוא ידית של דלת שלא נגע בה גוי, ובמילא המחמיר בזה אינו אלא מלאך כפשוטו, ואילו בא"י בשכונות החרדיות אולי יש מציאות כזו של דלת שלא נגע בה גוי ובמילא זה שייך איכשהו במציאות

[כדכד]

מי בנה את הדלתות של השכונות האלה? יהודים?

[י. אברהם]

לדעתי לא מתאים לבעלזא כי מתי יצא לו (ולא המשב"ק) לגעת בידית מחוץ לביתו?

בכל אופן מדובר על רבי ברוך בער

אעלה בתמר בריסק עמ' רכג.PNG (30.59 KiB) נצפה 994 פעמים

באנגלית Reb Boruch Ber : the life and times of Rav Boruch Dov Leibowitz
הוצאת פלדהיים

[הפך לבן]

בכל אופן מדובר על רבי ברוך בער...
באנגלית Reb Boruch Ber : the life and times of Rav Boruch Dov Leibowitz
הוצאת פלדהיים

ייש"כ גדול!

[החוזר]

אמר מה"ר שלום זצ"ל: שהיה בימיו בעל הבית אחד בבית הישיבה ושמו מושיל, והיה נוהג בביתו מאד בחסידות. ומתי שהיה אוכל בשר היה בית מיוחד לבשר, וכן בית מיוחד לאכול בו חלב. וכן מתי שהיה יוצא ונכנס גוי, הייתה אשתו רוחצת במים אחריו הטבעת של ברזל שהיה בדלת.
- מנהגי מהר"ש, עמ' נג, אות קמח; מנהגי מהרי"ל, עמ' תרלו, אות צז.

[עזריאל ברגר]

... בית מיוחד לבשר, וכן בית מיוחד לאכול בו חלב...

מסתמא כוונתו במילה "בית" היא ל"חדר". ואז זה יותר מתקבל על הדעת (כחומרא יתרה).

[צופה_ומביט]

פשיטא.

אבל עיקר מה שהובא היה לגבי רחיצת ידית ביתו אחרי שנגע בה גוי.

ולשים לב שנהג כן רק בביתו, רק כלפי ידית ביתו כשנכנס ויצא גוי מביתו. ולא שלא נגע בשום מקום שנגע בו גוי עד שרחץ אותו. שייך למה שהקשו מקודם כיצד ניתן לחיות כך בין גויים.

ועוד, ש"טיהר" את המקום ברחיצה פשוטה במים [כפשטות לשון הפסוקים], ושייך למה ששאלו מקודם כיצד תפסיק הידית להיות ידית שנגע בה גוי. [יש לשאול כן גם לגבי הרמב"ן שהובא לעיל באדמה ועפר שהלכה עליהם נידה. ואולי טאטאו המקום, או ריבצו שם מים, וכיו"ב].

והכל כי לא מגדרי טומאה וטהרה כפשוטם אתינן עלה. והכל מחסידות מופלגת כמובן.

[עקביה]

לדעתי לא מתאים לבעלזא כי מתי יצא לו (ולא המשב"ק) לגעת בידית מחוץ לביתו?

בכל אופן מדובר על רבי ברוך בער

אעלה בתמר בריסק עמ' רכג.PNG

באנגלית Reb Boruch Ber : the life and times of Rav Boruch Dov Leibowitz
הוצאת פלדהיים

מזכיר את הקפדתו של הסטייפלר על הרחקה מכל צורת שתי וערב.
לענ"ד לא מדובר בגינוני קדושה. זה פשוט הפריע להם.

[שילה צבי]

מזכיר את הקפדתו של הסטייפלר על הרחקה מכל צורת שתי וערב.
לענ"ד לא מדובר בגינוני קדושה. זה פשוט הפריע להם.

אפשר לומר שה"פשוט הפריע להם" נובע מדרגתם. וכל אחד ומה שמפריע לו.
[בדומה, הרב צבי יהודה קוק היה אומר ש- "אאמו"ר זצ"ל [=הראי"ה] סיפר שבילדותו כשעבר לפני בתי עבודה זרה של הנוצרים, היה מרגיש ריח סירחון של בית כסא". אתה יכול לקרוא לזה "פשוט הפריע לו", אבל אני מעדיף לומר שזו דרגה גבוהה מאוד שהריחוק הפנימי גורם לסרחון ממשי.

[באמונתו]

לדעתי לא מתאים לבעלזא כי מתי יצא לו (ולא המשב"ק) לגעת בידית מחוץ לביתו?
בכל אופן מדובר על רבי ברוך בער
אעלה בתמר בריסק עמ' רכג.
באנגלית Reb Boruch Ber : the life and times of Rav Boruch Dov Leibowitz
הוצאת פלדהיים

מעניין לעניין, עיין המצורף פה:

[באמונתו]

"גילוי שכינה":

[באמונתו]

הגאון המופלא רבי מרדכי פוגרמנסקי זצ"ל, לא מסוגל היה לסבול שמיעת קול צלצול פעמון הכנסייה.
היה נגעל עד כדי הקאה ללא שליטה, והקיא בכל עת שנשמע פעמון ההוא.
מן ההכרח אפוא היה לסתום חלונות דירתו, בשמיכות וכריות לרוב, כדי שלא יגיע אותו הקול לאוזניו.

[עקביה]

אפשר לומר שה"פשוט הפריע להם" נובע מדרגתם. וכל אחד ומה שמפריע לו.
[בדומה, הרב צבי יהודה קוק היה אומר ש- "אאמו"ר זצ"ל [=הראי"ה] סיפר שבילדותו כשעבר לפני בתי עבודה זרה של הנוצרים, היה מרגיש ריח סירחון של בית כסא". אתה יכול לקרוא לזה "פשוט הפריע לו", אבל אני מעדיף לומר שזו דרגה גבוהה מאוד שהריחוק הפנימי גורם לסרחון ממשי.

בע"ז אה"נ.
כאן לא מדובר על ע"ז ולא על משהו שקשור לע"ז.

[זיז שדי]

לדעתי לא מתאים לבעלזא כי מתי יצא לו (ולא המשב"ק) לגעת בידית מחוץ לביתו?

בכל אופן מדובר על רבי ברוך בער

אעלה בתמר בריסק עמ' רכג.PNG

באנגלית Reb Boruch Ber : the life and times of Rav Boruch Dov Leibowitz
הוצאת פלדהיים

מזכיר את הקפדתו של הסטייפלר על הרחקה מכל צורת שתי וערב.
לענ"ד לא מדובר בגינוני קדושה. זה פשוט הפריע להם.

ההפריע להם הוא ניהו גינוני קדושה, וד"ל