ידוע ומפורסם חקירת הפר"ד אם הי' להאבות והשבטים דין ישראל או דין ב"נ
אני מחפש מי מן המפרשים סובר, שהיה להם דין ישראל רק מיום ירידתם למצרים ולא קודם
[מי שסובר בהיפוך, שרק בא"י הי' להם דין ישראל, אני יודע]
ענ'י לעצמי כתב:אם כוונתך דוקא 'מיום ירידתם למצרים', - איני יודע, אבל בבני יששכר (ניסן מאמר ג' בענין שבת הגדול) כתב באחד הטעמים שנקרא שבת לפני פסח 'שבת הגדול' משום שהחיד"א כתב (ראש דוד, פרשת בא) דהטעם ש'משכו וקחו לכם צאן' היה ע"פ שיטת המחנה אפרים הידועה (קנין ומשיכה סימן ב) דכשקונה דבר מצוה צריך קנין כסף ומשיכה, ולכן 'משכו' היינו 'משיכה', ו'קחו' היינו 'כסף' (ע"ד קיחה קיחה משדה עפרון, ריש קדושין), ותמה ע"ז הבני יששכר, דהלא כל שיטת המחנה אפרים הוא לישראל, אבל בן נח פלוגתא דר' יוחנן ור"ל הוי, ובשו"ע (יו"ד שכ, ה) נפסק דצריך שניהם משום דמספקא לן, אבל במצרים - הרי קמי שמיא גליא מהו קנין האמיתי, ואמאי הוצרכו לשניהן, ולכן תירץ דמכאן מוכח דשם נעשו ישראל, ולכן אותו שבת נקרא 'שבת הגדול' - דזה היה פעם הראשונה ששבתו כל כ"ד שעות של שבת, דקודם לכן היה להם דין בן נח - וגוי ששבת חייב מיתה. עכת"ד.
אראל כתב:ידוע ומפורסם חקירת הפר"ד אם הי' להאבות והשבטים דין ישראל או דין ב"נ
אני מחפש מי מן המפרשים סובר, שהיה להם דין ישראל רק מיום ירידתם למצרים ולא קודם
[מי שסובר בהיפוך, שרק בא"י הי' להם דין ישראל, אני יודע]
זיז שדי כתב:אראל כתב:ידוע ומפורסם חקירת הפר"ד אם הי' להאבות והשבטים דין ישראל או דין ב"נ
אני מחפש מי מן המפרשים סובר, שהיה להם דין ישראל רק מיום ירידתם למצרים ולא קודם
[מי שסובר בהיפוך, שרק בא"י הי' להם דין ישראל, אני יודע]
גמרא מפורשת בחולין. (אולי רק הו"א) קא ע"ב "תניא אמרו לו לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראו בני ישראל עד סיני אלא בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו לידע מאיזה טעם נאסר להם
מתיב רבא (בראשית מו ה) וישאו בני ישראל את יעקב אביהם לאחר מעשה
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מההיא שעתא ליתסר
אמר ליה וכי תורה פעמים פעמים ניתנה ההוא שעתא לאו שעת מעשה הואי ולא שעת מתן תורה הואי"
ראיתי שיש מפרשים שבמסקנא נמי נקראו בני ישראל מההיא שעתא, אלא דלא יתכן לאסור גיד הנשה מאז שלא היה שעת מעשה ולא שעת מ"ת ויבואו הלומדים ויפלפלו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים