כמה בירורים ושאלות בעניינים שונים, ואע"פ שיש מהם שהם לכאורה דברים פשוטים שאינם זקוקים למקור כתוב ומפורש, אני לצערי יש לי חולשה למקורות כתובים, ואשמח לעזרת חכמי הפורום:
1. היכן מצאנו בראשונים או בפוסקים שיש לומר בשמחה את הברכות (ברכות המצוות או כל ברכות). יש את הפסוק הכללי: "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב" אבל זה לא מספיק עבורי.
2. היכן נתפרש שלשון 'טעימה' היא טעימה מועטת, פחות מכזית. [הרב משנ"נ כתב לי (באישי): מסתמא דברו ע"ז בעלי הכללים, ויל"ע בשד"ח וכו.'.
לפו"ר - מצאנו טעימה ביותר מכזית. למשל מטעמת אי"צ ברכה - ברכות יד, א. כד טעים בר בי רב ועייל לכלה - סוכה כו, א.
ומצאנו טעימה בפחות מכזית (אפי' פחות, לא בדוקא פחות) בשבועות כו, א - שלא אוכל אסור בכזית, שלא אטעום בכל שהוא. עכ"ל הגאון, ואשמח לעזרה נוספת]
3. אלו ראשונים הסוברים ששיעור אפיקומן הוא פחות מכזית? כן הבינו מ'ספר החינוך', מצוה כא, המציין שיש לאכול אפיקומן "מעט מצה", וכן איתא באחד מסימני הסדר שנדפסו לאחרונה. ודרושים לי מקורות נוספים.
4. מקור בראשונים שמזיגת הכוס הרביעי בליל הסדר היא אחרי אמירת פסוקי 'שפוך חמתך', כמנהגנו היום. הראשונים הידועים לי כותבים שיש למזוג את הכוס קודם 'שפוך חמתך'. עי' ויגד משה, עמ' רנב, ויש להוסיף על מקורותיו עוד המון מקורות.
5. היכן מצאנו בראשונים או בפוסקים שיש לומר את ההלל בליל הסדר בזמרה ובנעימה? בנוגע להלל שבבית הכנסת (בלילות הפסח) מפורש כן במסכת סופרים, כ ז, ולכאורה ה"ה גם בהלל שבסדר, אבל עדיין ההיקש לא כ"כ מוכרח, ועי' ויגד משה, עמ' רנט.
6. היכן נזכר בראשונים חובת אכילת אפיקומן בקטנים (משום חינוך כמובן)?