פורום אוצר החכמה

כ' הנוב"י - כי בודאי לפי הסברא כיון שאין עשה דוחה עשה ממילא לא קיים העשה כלל ונמצא עבר על הלאו שלא במקום מצוה, וראיה לדבר שבמקום שאין הדין נותן שידחה אפילו עבר ועשה לא קיים העשה כלל, הוא ממה שאמרו ביבמות דף כ' ע"ב ואי ס"ד חייבי לאוין מדאורייתא לחליצה רמיא ליבום לא רמיא אם בעלו אמאי קנו. הרי שאם אין עשה דיבום דוחה לאו של אלמנה אפילו בדיעבד לא קני ולא קיים מצות יבום כלל.

בדבריו מבואר שהדין האמור ביבמות שאם היה אסור לייבם אז לא התקיימה מצוות הייבום, ה"ה בשאר המצוות. (וכנראה שזה לא הדין של מצוה הבאה בעבירה). אני מחפש מקורות נוספים לנידון זה, לכאן ולכאן, האם בשאר מצוות מצינו שיפסלו כמו הא ד'בעלו לא קנו'.

עושה חדשות כתב:כ' הנוב"י - כי בודאי לפי הסברא כיון שאין עשה דוחה עשה ממילא לא קיים העשה כלל ונמצא עבר על הלאו שלא במקום מצוה, וראיה לדבר שבמקום שאין הדין נותן שידחה אפילו עבר ועשה לא קיים העשה כלל, הוא ממה שאמרו ביבמות דף כ' ע"ב ואי ס"ד חייבי לאוין מדאורייתא לחליצה רמיא ליבום לא רמיא אם בעלו אמאי קנו. הרי שאם אין עשה דיבום דוחה לאו של אלמנה אפילו בדיעבד לא קני ולא קיים מצות יבום כלל.

בדבריו מבואר שהדין האמור ביבמות שאם היה אסור לייבם אז לא התקיימה מצוות הייבום, ה"ה בשאר המצוות. (וכנראה שזה לא הדין של מצוה הבאה בעבירה). אני מחפש מקורות נוספים לנידון זה, לכאן ולכאן, האם בשאר מצוות מצינו שיפסלו כמו הא ד'בעלו לא קנו'.

באמת שם על הגמ' ביבמות הקשו האחרונים למה אם בעלו לא קנו, ומ"ש ממצה של טבל דיוצא (לולי הדרשא דפסחים לה:), וכן מ"ש מאם ייבם נדה דמבואר (פסחים עב:) דקנאה.
ותירצו:
א) הנו"ב (שהבאת, שהוא בנו"ב קמא, אחרי תשובות חו"מ, בסוף הקטע בתשובה לחתנו) עצמו תירץ דכיון דנתמעט מהפסוק בהדיא ('יבמתו' - שעולה לחליצה ולא ליבום) - מובן אמאי לא קנה.
ב) החת"ס (כמדומני בסוכה ל) תירץ דהוא משום מצוה הבאה בעבירה (ובקובץ הערות כ, ח תמה עליו, דא"כ מה בין זה לנדה, וכן ע"פ מש"כ האח' (ראה לדוגמא ברכ"ש יבמות ריש סימן ב) דלא שייך מה"ב כאן יש לדון בתירוץ זה, עיין עליהם)
ג) בקובה"ע (כ, ח) תירץ ע"פ צד א' של המל"מ (בספרו דרך מצותיך, ח"ג ד"ה ודע) דבחייבי עשה, הכרת חוזרת למקומה, וקי"ל דאין עדל"ת שיש בה כרת.
ד) המלא הרועים תירץ דזה משום אי עביד לא מהני (ורבא לשיטתו בזה, ע' ריש תמורה)
ה) ע' חידושי ר' שלמה (סימן ב) בדבריו הידועים בזה ובעוד אחרונים.

ע"פ הנו"ב (דכאן גלי קרא) וקובה"ע נראה דזה מוגבל ליבום, אבל לפי תירוצים האחרים נראה דבכל מקום שעושה מצוה באופן זה, באמת לא יצא. (והשאג"א סימן צו כתב דבכל מקום שאין עדל"ת, עובר משום מצוה הבאה בעבירה)

וצ"ע לגבי כהן גדול באלמנה מן הנישואין שדנו בגמרא אם נפטרה צרתה, אבל היא עצמה - לכאורה קנאה בייבומו, למרות שבעל באיסור עשה ולא תעשה שאינם נדחים מפני עשה.
(וברש"י משמע שיש גם דיון עליה בעצמה, ועצ"ע)

עזריאל ברגר כתב:וצ"ע לגבי כהן גדול באלמנה מן הנישואין שדנו בגמרא אם נפטרה צרתה, אבל היא עצמה - לכאורה קנאה בייבומו, למרות שבעל באיסור עשה ולא תעשה שאינם נדחים מפני עשה.
(וברש"י משמע שיש גם דיון עליה בעצמה, ועצ"ע)

בגמרא אמרו (כא.) דבאלמנה מן הנשואין כו"ע ל"פ דלא פטרה צרתה, דאין עדל"ת ועשה, ולא נחלקו ר' אלעזר ור' יוחנן אלא באלמנה מן האירוסין (שהיא רק ב'לאו').
וראה במהרש"א שתמה על רש"י דלפיו צ"ע אמאי נקטו צרות דוקא אם באמת הדיון הוא גם על האלמנה עצמה.
גם חשוב לציין דנח' בגדר 'אם בעלו לא קנו' גבי חיילו"ע, דיש סוברים דעכ"פ קנאה מדין קדושין וצריכה גט (מאירי כ:, מהרש"א כ:, שעה"מ יבו"ח ו, יא) אך יש חולקים (ראה אבנ"מ קעד, א).