פורום אוצר החכמה

בספר שיח השדה להגר"ח קניבסקי ח"ג
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
הביא מה דאיתא בפרקי רבינו הקדוש

שמעתי שאין בעיה לכבות נר בפה אם בעוד שמנשפים אומרים מלה (כגון פורים, פסח).
האם יש מקור לזה?

זו לא שמעתי, אבל כדאי לעיין בספר שמירת הגוף והנפש למו"ר הגרי"י לרנר שליט"א (אבל אין הספר תח"י).

מה שנכון נכון כתב:ראה ארח דוד עמ' רלב.

לא נמצא בהיברו-בוקס. האם אפשר לצרף תמונה?

viewtopic.php?f=7&t=6618&p=791514&sid=5c25229369993caf0d62151fbb671075#p791500
כעת ראיתי כאן שהפנ"מ היה מכבה בפיו.

זכורני שהטעם הוא משום שעושים 'פו' והוא שם של מלאך. ע"כ.
ולפי"ז כשאומרו בתוך מילה ליכא חששא, כמ"ש הפוס' כיו"ב לגבי שמות של מלאכים שניתנו לבנ"א.

יש תקוה כתב:זכורני שהטעם הוא משום שעושים 'פו' והוא שם של מלאך. ע"כ.
ולפי"ז כשאומרו בתוך מילה ליכא חששא, כמ"ש הפוס' כיו"ב לגבי שמות של מלאכים שניתנו לבנ"א.

הבא מקור לדבריך.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

יש תקוה כתב:זכורני שהטעם הוא משום שעושים 'פו' והוא שם של מלאך. ע"כ.
ולפי"ז כשאומרו בתוך מילה ליכא חששא, כמ"ש הפוס' כיו"ב לגבי שמות של מלאכים שניתנו לבנ"א.

הבא מקור לדבריך.

אף אחר דברי האורח דוד שהביא הר"ר שמואל דוד נר"ו אני זוכר על השם 'פו' אך כעת אינני זוכר היכן ראיתי וה' יאיר עיני, אכי"ר!
אולי בשו"ת מחכימים ברמה ראיתי זאת לפני שנים, ושוב אינני זוכר כעת.

שמואל דוד כתב:

E4E2491A-962B-42B1-B5A2-0E7EB61ADAB0.jpeg

לא רואים.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

שמואל דוד כתב:

E4E2491A-962B-42B1-B5A2-0E7EB61ADAB0.jpeg

לא רואים.

אני רואה.

ולגוף הענין, לא כך כל מסתבר לי שמחמת הזכרת שם מלאך יהיה "דמו בראשו".
ועוד, הלשון הוא "המכבה נר בפיו", ולכאורה משמע בכל אופן שמכבה בפה.
ומעניין ששאר המקורות לא הזכירו את דברי הפרקי רבינו הקדוש בטעם לאסור

ר_חיים_הקטן כתב:זו לא שמעתי, אבל כדאי לעיין בספר שמירת הגוף והנפש למו"ר הגרי"י לרנר שליט"א (אבל אין הספר תח"י).

לא ראיתי שהביא את הדברים

והא לכם הערה א' המוזכרת בהערה י"ג

תלמוד_ישן כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:זו לא שמעתי, אבל כדאי לעיין בספר שמירת הגוף והנפש למו"ר הגרי"י לרנר שליט"א (אבל אין הספר תח"י).

לא ראיתי שהביא את הדברים

הסתכלת גם במילואים שבסוף הספר?

מכלל הלכות הנר אפשר להבין שיש יחס של כבוד לנר לפי שנר ה' נשמת אדם על כן אין לעמוד ערום בפניו וכפי הנראה כל שכן שלא לבזותו.
כמדומה שכיבוי נר בפיו יש בו משום כיבוי בדרך בזיון, והוא הוראה לכיבוי הנשמה הנרמזת בנר ועל כן דמו בראשו.
וכשמכבה בדרך כבוד צריך לומר שאינו רומז לכיבוי נשמה, אלא לסיום הרמז לפי שעה.
ולפי כל זה אפשר שיהיה מותר כאשר אומר איזו תיבה בזמן הוצאת הרוח מפיו שעל ידי זה הופך דרך בזיון לדרך של כבוד.

ר_חיים_הקטן כתב:

תלמוד_ישן כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:זו לא שמעתי, אבל כדאי לעיין בספר שמירת הגוף והנפש למו"ר הגרי"י לרנר שליט"א (אבל אין הספר תח"י).

לא ראיתי שהביא את הדברים

הסתכלת גם במילואים שבסוף הספר?

הוא רק מציין לשו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סימן צה אות יד

בוצינא כתב:מכלל הלכות הנר אפשר להבין שיש יחס של כבוד לנר לפי שנר ה' נשמת אדם על כן אין לעמוד ערום בפניו וכפי הנראה כל שכן שלא לבזותו.
כמדומה שכיבוי נר בפיו יש בו משום כיבוי בדרך בזיון, והוא הוראה לכיבוי הנשמה הנרמזת בנר ועל כן דמו בראשו.
וכשמכבה בדרך כבוד צריך לומר שאינו רומז לכיבוי נשמה, אלא לסיום הרמז לפי שעה.
ולפי כל זה אפשר שיהיה מותר כאשר אומר איזו תיבה בזמן הוצאת הרוח מפיו שעל ידי זה הופך דרך בזיון לדרך של כבוד.

מדוע כיבוי בפה נחשב בזיון וכיבוי ביד או במים לא נחשב בזיון?
ואולי הבעיה היא שנר דומה לנשמה ונשמה דומה לנשימה, אבל א"כ אין זה מטעם בזיון

תלמוד_ישן כתב:מדוע כיבוי בפה נחשב בזיון וכיבוי ביד או במים לא נחשב בזיון?

לפי סודם של דברים, סדר 4 היסודות הוא מים אש רוח עפר (בסוד חגת"ם), ולכן כיבוי אש עם רוח שהוא תחתון במעלתו ממעלת האש הוא בזיון.
מה שאין כן כיבוי ביד אינו בזיון כי היד כוללת כל 4 היסודות, וכן כיבוי במים אינו בזיון כי הוא במעלה עליונה מן האש.
אם ירצה לומר שכיבוי על ידי דיבור אינו בזיון, אפשר שיש חילוק בזה לפי הסוד בין דיבור לסתם רוח, כי הדיבור הוא בצירוף קול ולכן הוא מעולה יותר.

היום ראיתי בספר מנהגי מהרי"צ דינר אריכות בענין כיבוי נר בפה. ושם הביא שהיו אומרים פורים כדי לכבות את הנר.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום ראיתי בספר מנהגי מהרי"צ דינר אריכות בענין כיבוי נר בפה. ושם הביא שהיו אומרים פורים כדי לכבות את הנר.

ייש"כ! התחלת הענין הוא כאן:
https://tablet.otzar.org/#/b/655101/p/8 ... 1079632679