[לתועלת הלומדים הנני להעתיק פה את כל דברי ההג"ה, מב"א]:
וע"כ כשאנו אומרין נקוה לך לראות מהרה בתפארת עוזיך צריכין אנו להתחזק שיהיה שכיחי כהנים להקרבה והיינו**) שכל מי שהוא בן תורה ובפרט כשהוא ג"כ כהן יקבע עת מעתותיו ללמוד עניני הקודש והמקדש ובזה יהיה היכר שאנו מחכים ומצפים על התגלות כבודו בעולם ונעבוד עבודתו בכל אשר יצונו:
**)ואפילו מי שאין לו שהות או שאינו מוכשר לזה יראה עכ"פ לעשות מעמד ומצב לאחרים בעלי תורה שילמדו עניני הקודש והמקדש ויחשב על שמו ע"כ מה נאה היה אלו ימצאו איזה עשירים מנדבין מנכסיהן לקבוע במקומן או במקום אחר שיאות להם חבורת אברכים גדולי תורה שילמדו הסדר ההוא ויהיו בקיאים בכל הלכותיו (וכן עשיתי בעירי שקבעתי עשרה אברכים גדולי תורה ויראה לענין זה ושמעתי שבקרוב נעשה בירושלים עה"ק ג"כ חבורה קדושה כזו ואשרי הפונה אליהם להחזיקם) ויקדשו לזה מחצית עתותם ומחצית לשארי לימודים איש איש כחפצו ביו"ד או בח"מ וישתדלו ללמוד ההלכות אלו על בורין כי כיון שהקב"ה חושב ללמודים אלו כאלו מקיימין אותם בפועל ממש צריך להשתדל ולידע כל דבר בבירור וכמו שכתב השל"ה בספרו יש נוחלין, ובזה תהיה התועלת כפולה כי לבד מה שימצאו בישראל מופלגים היודעים בהלכות אלו הנוהגים בזמן המקדש (שיהיה במהרה בימינו) עוד זאת שת"ח העוסקים בהלכות עבודה מעלה הקדוש ברוך הוא כאלו מקריבין בפועל (מנחות ק"י) וכל זה הוא לבד מצות החזקת התורה שרבה היא מאד - ויתכן מאוד כשימצא חבורה קדושה כזו שלומדים בתמידות דיני עבודה האיש שיודע בנפשו שעבר על עון חילול שבת והוא מחויב חטאת יבקשם שילמדו עבורו דיני הקרבת חטאת וידוע מאמר חז"ל כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת או אם הוא אחד מארבעה שצריכין להודות כגון חולה שנתרפא או שהיה חבוש בבית האסורים וכה"ג ובזמן המקדש היה צריך להביא קרבן תודה ועכשיו צריך ללמוד דיני הקרבת התודה ועיין בסוף שו"ע אורח חיים בהשמטה שם שביררנו שם ההנהגה בענין הזה. ומי יתן שיהיו הכל מתבוננין בזה המאמר שאמר הש"י ומקיימין אותו, בודאי היה מתבטל כל הצרות והגירושין.
ושמא הכונה למש"כ במ"ב סי' של"ד ס"ק פ' עמש"כ בהג"ה:
ואם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי, ולא ישתה יין ולא יאכל בשר, ויתן במקום חטאת (פ) י"ח פשיטים לצדקה
כתב המ"ב:
(פ) י"ח פשיטים - הוא כחשבון כ"ז מעות [והוא לערך חמשה זהובים] כי כל פשיט הוא גדול וחצי פולניש וכל גדול הוא מעה וטעם לשיעור זה שכתבו הפוסקים הוא מפני שזה היה פחות שבכבשים או שבעזים באותו העת ולכך צריך ליתן שיעור זה לצדקה שהרי כשהיה בהמ"ק קיים היה חייב להביא חטאת מאלו המינים אם עשה מלאכה דאורייתא ולא יהא חוטא נשכר. ויזהר שלא יאמר שנותן זה עבור חטאת רק שיאמר שבמקום חטאת נותן זה לצדקה [ח"א] וכתבו הספרים שמהנכון שיאמר פרשת חטאת ויבין אופן הקרבתה וכבר אחז"ל כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת:
אך מה ענין השמטה אצל סוף או"ח?
אודה למי שיכול להאיר עיני בזה.