א גאליציאנער כתב:בגמרא יומאב’:
ריש לקיש מקשה לרבי יוחנן הסובר דבמילואים כל הכתוב בהן מעכב בהן, ואם כן למה לא כתב התנא דמתני’ ריש יומא דמפרישין גם את הכהן שישמש תחתיו אם יארע בו פסול, ונשאלת השאלה, היכן מצינו שהיו צריכים להתקין כהן אחר תחת אהרן (ועבודת משה רבינו אינה נחשבת כלל לענין זה כמבואר ברש’’י שם) בימי המילואים או ליום השמיני, ואם יימצא מקור זה, היכן כתוב שצריך היה לפרוש כאהרן הכהן שבעת ימים?
בתודה ובברכה לחו’’ר המקום אתרא קדישא הדין
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
המקור דצריך פרישה במילואים כתב רש"י (ב' א' ד"ה כאשר עשה) ויקרא ח' לג, ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים, והציווי היה לאהרון ובניו, והנה רק אהרון מיועד להיות כהן גדול, והבנים שימשו ככהן הדיוט [או לפירוש אחד ברמב"ן פ' שמיני דין משוח מלחמה] והם בכלל הפרישה ונמצא דהפרישה אף לבניו שיכולים להשתמש כממלא מקום אם היה נצרך, וכיון שכך היה הציווי למילואים מקשה הגמ' דכיו"ב צריך להיות לדורות ליוה"כ לעיכובא. [כן לכ' הפירוש אף שלא מצאתי במפרשים ע"ז].
בכותרת צ"ל יומא ג' ב'