פורום אוצר החכמה

ראיתי לפני מספר חודשים (לצערי לא רשמתי לי את המקור) באיזה ספר שגם על שגיאות בקריאת התורה נדרשת תשובה, ולא רק לש״ץ שקורא בקול אלא גם לעולה שקורא בלחש, הוא צריך להסדיר את עלייתו כדי שיוכל לקרוא בלחש בלא טעויות, ועל השגיאות שלו צריך להתוודות (גם אם אינן משנות את המשמעות).

ניסיתי למצוא שוב את זה אבל לא הצלחתי. מצאתי בכף החיים (סי׳ קמב אות א) כתב "כמה צריך להשתדל הש"ץ ללמוד הפרשה בטוב כדי לקרות הנקודות והטעמים כהוגן, וכן העולה שקורא עם הש"ץ בלחש צריך ליזהר ג"כ לקרות כהוגן". אבל לא הזכיר את עניין התשובה שנדרשת על זה.

חשבתי שאולי ראיתי את זה בספר חיים (פלאג'י) או בחמדת ימים, אבל לא הצלחתי לאתר את זה שם.

האם מישהו מכיר את המקור או יוכל לאתר באוצר החכמה יותר טוב ממני?
תודה רבה לעוזרים

מה שנכון נכון כתב:בב"י סי' קמב הביא מהאו"ח שנהגו בספרד לומר 'והוא רחום יכפר' אחר קה"ת, לכפר על שגגת הטעויות.

זה ידוע ומפורסם. והכה״ח כתב שעדיף לומר ויהי נועם בתחילת הקריאה. אבל זה לא מה ששאלתי. שאלתי על מקור שכתוב בו שיש לחזור בתשובה (כמדומני לפני הימים הנוראים) על שגיאות בקריאת העולה בלחש, הן באותיות הן בניקוד הן בטעמים.

הצעיר שבכהונה כתב:

מה שנכון נכון כתב:בב"י סי' קמב הביא מהאו"ח שנהגו בספרד לומר 'והוא רחום יכפר' אחר קה"ת, לכפר על שגגת הטעויות.

זה ידוע ומפורסם. והכה״ח כתב שעדיף לומר והוא רחום בתחילת הקריאה. אבל זה לא מה ששאלתי. שאלתי על מקור שכתוב בו שיש לחזור בתשובה (כמדומני לפני הימים הנוראים) על שגיאות בקריאת העולה בלחש, הן באותיות הן בניקוד הן בטעמים.

לא באתי להשיב על מה ששאלת אלא להוסיף ידיעה להרחבת הענין. לכן כתבתי בקטן.
הכה"ח לא כותב לומר והוא רחום קודם, אלא ויהי נועם.

מה שנכון נכון כתב:הכה"ח לא כותב לומר והוא רחום קודם, אלא ויהי נועם.

תודה על התיקון. זה כמובן מה שהתכוונתי לכתוב אלא שנפלה ט״ס. תיקנתי.