הצפרים יודעות את המתרחש

[דרומי]

סח לי יהודי יקר, שהוא נוהג לעתים קרובות לשבת במרפסת ביתו וליהנות מצפצופי הצפרים תוך כדי עישון...

לדבריו, יום לפני פרוץ המצב הנורא, ה"י, היה מופתע לראות בצפרים כיצד הן לא רגועות בעליל... הוא הרגיש שיש כאן איזה בעיה באויר, ואכן כשהתחילו האזעקות הבין שהרגשתו צדקה.

לדבריו כעין זה אירע לו בפעם קודמת שבה אירע משהו רציני, שקודם לכן הרגיש בצפרים שהן לא רגועות...

והוא מבקש לשאול, האם יש מקור לכך שהצפרים בשמים מרגישות משהו ממה שעומד להתרחש?

[עכ"ד היהודי שי', ואני מוסיף ומציין להידוע בענין החתולים והגשם...]

[צופה_ומביט]

רמב"ן דברים יח, ט:

ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים ורבותינו גם כן יודו בהם כמו שאמרו בואלה שמות רבה (ויק"ר לב ב קהלת רבה י כג) כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת י כ) זה העורב וחכמת הטיארין העופות בלשון ערב טאי"ר וחכמי העופות יקראו טיארין ועוד מוזכר מזה הענין בגמרא (גיטין מה) אבל יש לענין הזה סוד וכבר הודענו (ויקרא יח כה) כי יש למזלות שרים ינהיגו אותם והם נפשות לכדורי הגלגלים ושרי זנב וטלה הקרובים לארץ והם הנקראים נגידי התלי יודיעו העתידות ומהם נעשים סימנים בעופות שבהם יודיעו עתידות ולא לזמן גדול ולא עתידות רחוקות יגידו רק בעתידות הקרובות לבא יודיעו מהם בקול העוף בקראו בקול מר על מת ומהם בפרישות כנפיו והוא שאמר יוליך את הקול למגידים בקולם ובעל כנפים לרומזים בכנפיהם וכל זה איננו תועבה בעמים אבל חכמה תחשב להם וכך אמרו (במדב"ר יט ג) ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם (מלכים א ה י) מה היתה חכמתן של בני קדם שהיו יודעין וערומים בטייר וכן יאמר הכתוב (ישעיהו ב ו) כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים והנה שלמה למד זה בכלל חכמותיו והידיעה היא הבנת הצפצוף והערמה לסבור ענין בפרישות הכנפים

[כדכד]

אפשר מעשה דרב עיליש בגיטין שייך לענין?
יש גם מעשה מהבעש"ט הק' .(כמדומני) שהפציר בו א' מתלמידיו ללמוד שיחת עופות ובשל כך ידע עתידות

[ענ'י לעצמי]

אפשר מעשה דרב עיליש בגיטין שייך לענין?

כבר הוזכר למעלה בציטוט מהרמב"ן, והוא בגטין מה.

בחסד לאברהם (מעין ה נהר כז) כתב שיודעות, ראה למטה בדבריו הנפלאים (אצטט מקצתם):

דע כי כל מה שנגזר למעלה מכריזין אוחו בפרט בעולם העשייה, אבל מצד עובי האויר אינו נשמע. אמנם כשהעופות פורחין דרך הפרחתם ועפיפתם, הם חותכין האויר וחולקים אותו ואז קול הכרוז עובר שם, ואלו הם העופות שאין להם דיבור הנקרא אבי"ש מודא"ש בלע"ז. ויש עופות על דרך דבורם וצפצופם נצטרף קול הכרוז, כל העבירות שאדם עובר כלם נכרזות ע"י ב"ד אחד ושליח ב"ד אחד ההולך עמהם אמנם מצד עובי האויר כנזכר אינו נשמע, וזה סוד 'כי עוף השמים יוליך את הקול', כי מתערב קולו עם קול הכרוז, וע"י זה הוא מוליך את הקול וכנגד האלמים כנזכר הוא אומר. ובעל כנפים שהוא העוף שאין לו דבור כלל רק בחינת היותו בעל כנפיס לבד ע"י כנפיו מגיד דבר כי כל הגדה זו ברמז ובחשאי וכפי תנועות עפיפתן ניכר קול הכרוז...

ע"ש עוד

גם במיוחס לר"ן (סנהדרין טז: ד"ה המנחשים) כתב שמי שמכיר בצפצוף העופות הוא דבר חכמה.

וע"ע במוצ"ב (שהוא מספר הזכרון להגרי"י פרנקל, עמוד שיח והלאה) שהוא מאמר מקיף ע"ז.

[ישראליק]

סח לי יהודי יקר, שהוא נוהג לעתים קרובות לשבת במרפסת ביתו וליהנות מצפצופי הצפרים תוך כדי עישון...

לדבריו, יום לפני פרוץ המצב הנורא, ה"י, היה מופתע לראות בצפרים כיצד הן לא רגועות בעליל... הוא הרגיש שיש כאן איזה בעיה באויר, ואכן כשהתחילו האזעקות הבין שהרגשתו צדקה.

לדבריו כעין זה אירע לו בפעם קודמת שבה אירע משהו רציני, שקודם לכן הרגיש בצפרים שהן לא רגועות...

והוא מבקש לשאול, האם יש מקור לכך שהצפרים בשמים מרגישות משהו ממה שעומד להתרחש?

[עכ"ד היהודי שי', ואני מוסיף ומציין להידוע בענין החתולים והגשם...]

מעניין...
בין יום כיפור לסוכות, וגם בימים הראשונים של סוכות הבחנתי שהצפרים סביב מקום מגורי הם לא רגועות, עם קולות וצפצופים משונות מהרגיל, ואני גר במקום מרווח בין הרבה אילנות, כך שאני רגיל לצפצוף העופות, ושאלתי את אשתי כמה פעמים, האם את מבחינה באיזה שינוי בהתנהגות הצפרים...? עכ"פ מאוד מניין לקרוא הנ"ל

[מעיין התורני]

מעניין מאוד, למרות שאם נצמדים למעשה מהגמרא בגיטין יוצא שאין לסמוך על עורב כי הוא "שיקרא"
ויש לסמוך על יונה שנמשלה אליה כנסת ישראל.
השאלה יהיה האם לסמוך על ציפור שהיא לא עורב ולא יונה...?

[ענ'י לעצמי]

גם מעניין שהגמ' בגיטין הוא (לדאבוננו) מעניינא דיומא.

[תורת המן]

מעניין מאוד, למרות שאם נצמדים למעשה מהגמרא בגיטין יוצא שאין לסמוך על עורב כי הוא "שיקרא"
ויש לסמוך על יונה שנמשלה אליה כנסת ישראל.
השאלה יהיה האם לסמוך על ציפור שהיא לא עורב ולא יונה...?

כך אמר רב עיליש שם. אבל למעשה באמת העורב לא שיקר לו, וא"כ אולי יוצא מכאן שאף העורב אינו משקר. וצע"ע.

[ענ'י לעצמי]

מדברי המהרש"א בגטין מבואר שגם למסקנא עורב משקר, דכתב דדרכו של עורב לשקר בשליחותא, כמו שמצינו גבי נח.

[גביר]

אאל"ט בסיפורי חסידים של רש"י זווין לחג של סוכות או לשבת חוה"מ סוכות יש סיפור על זה.

[מעיין התורני]

מדברי המהרש"א בגטין מבואר שגם למסקנא עורב משקר, דכתב דדרכו של עורב לשקר בשליחותא, כמו שמצינו גבי נח.

תמהתי מעודי על מהרש"א זה, האם העורב שיקר לנח או רק לא מילא את שליחותו?

[ענ'י לעצמי]

זה קושית ר' ישעיה פיק (באוצר בלום על עין יעקב) על המהרש"א, דרק סירב לילך או משום שחשדו (רש"י בפירוש החומש) או דתשובה נצחת השיבו וכו' (ראה סנהדרין קח:), אבל לא שיקר כלל.
ראיתי מי שמתרץ שנח שלח את היונה אדעתא דהכי - לשוט בעולם לראות הקלו המים, זאת אומרת דאם הסכים ללכת, הוי כאילו אמר דיקיים את השליחות, ולא עשה כן אלא עמד סמוך לתיבה ולא זז משם, דהיינו דשיקר במעשיו, ולכן ה"ה לדיבוריו (מובא בקיצור ב'אשיחה' ח"א עמוד רלב, ביאורים מהגרח"ק).

[מעיין התורני]

מעניין, חן חן.
באופן כללי אפשר לומר שלא לעשות את שליחות שנשלחת לעשות ולשקר שניהם הצד השווה שבהם הוא "חוסר נאמנות" ובבחינה מסוימת זה שקר, וכנראה זה חלק ממה שהבאת.
ישר כח

[צופה_ומביט]

גם אני חשבתי כעי"ז,
ועיין בפסוק (בראשית כא, כג) "אם תשקור לי" ובמפרשים שם.
ולמשל ברמב"ן: "ולשון תשקור לי וכו' או שיהיה משקר באהבתו כי אוהב נאמן היה לו לכבדו ולעשות כרצונו".
וכעי"ז ברד"ק: "אולי תשקר לי אהבתך היום או מחר אתה או בניך או בני בניך".
רלב"ג: "תִּשְׁקֹר – מענין שקר; והרצון בו: שלא תעשה לנו שקר, לגומלנו רע תחת הטוב אשר גמלנוך".
וברד"צ הופמן: "שקר ל... כלומר לומר למישהו דבר שאינו אמת, אך גם לנהוג בו שלא כהוגן".
רש"ר הירש: "ישנם שני סוגי שקר: מצד ההגיון, ומצד המוסר. בראשון, המילים אינן תואמות למציאות; ובשני, ההתנהגות אינה מתאימה למציאות. אדם המתנהג בדרך הראויה למצב, הרי הוא איש אמת״.

ראה גם באב"ע עה"פ (תהלים קיט, קסג) "שקר שנאתי ואתעבה":
"שקר - מצות לא תעשה. תורתך אהבתי - מצות עשה".

ועיין במפרשים עה"פ (תהלים ז, טו) הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר:
רש"י: "כל מה שהוא מוליד ויגע הכל משקר בו שאינו מתקיים בידו".
רד"ק: "און ועמל ושקר ענין אחד, אלא שהמלות שונות".
מלבי"ם: "ילד שקר, רצה לומר לא יולד הילד שהתכוון אליו במעשהו, כי נהפך הוא לרעתו".

[מעיין התורני]

מקיף מאוד.
חן חן.

[עזריאל ברגר]

אאל"ט בסיפורי חסידים של רש"י זווין לחג של סוכות או לשבת חוה"מ סוכות יש סיפור על זה.

הסיפור הראשון למגילת קהלת - https://tablet.otzar.org/#/b/144220/p/1 ... 7104492150
וכמדומני שיש בספרו עוד סיפורים על עניני שיחת העופות, ואיני זוכר מקומם כעת.

[עזריאל ברגר]

אאל"ט בסיפורי חסידים של רש"י זווין לחג של סוכות או לשבת חוה"מ סוכות יש סיפור על זה.

הסיפור הראשון למגילת קהלת - https://tablet.otzar.org/#/b/144220/p/1 ... 7104492150
וכמדומני שיש בספרו עוד סיפורים על עניני שיחת העופות, ואיני זוכר מקומם כעת.

חיפשתי באוצר ומצאתי - בפרשת שופטים על "תמים תהיה" - עוד שני סיפורים:
https://tablet.otzar.org/#/b/144219/p/2 ... 7104754346

המורם מכל שלשת הסיפורים הוא שלרוב-ככל האנשים אין צורך ובמילא לא כדאי ללמוד את שיחת העופות וכיו"ב.