"ביקש הקב"ה להפוך את כל העולם לתהו ובהו..."

[חד ברנש]

בבבלי, סנהדרין צג ע"א: "'על סוס אדום', ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו לדם, כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה, נתקררה דעתו, שנאמר: 'והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה'.
אבל בילקוט שבמ"ה, ילקוט מאמרי תלמוד ומדרש, כת"י לונדון, הספרייה הבריטית OR. 1389: "ובקש המק'ום להפוך כל העולם לתהו ובהו, כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזרי'ה, נתקררה דעתו".
וכן בפירוש קדום לפיוטים: "ואמרי'נן: רצה הקב"ה להפוך את העולם לתהו ובהו, ונסתכל בדורו של חנניה, מישאל ועזריה".
נוסח זה אינו מתועד בעדי הנוסח הישירים של הבבלי, שנרשמו ב'הכי גרסינן'.
הגירסה המחודשת קרובה בסגנונה לנאמר בסנהדרין קג ע"א, על יהויקים וצדקיה: "ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים, נסתכל בדורו - ונתקררה דעתו. ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, נסתכל בצדקיה, ונתקררה דעתו".

[רציני]

לילה דם = תוהו ובוהו.
והנה לשון הכנף רננים על פרק שירה [מהדורה חדשה, סוף עמוד קכא]: והארץ היתה תוהו ובוהו, וחושך, והוא כינוי לכח ההעדר הנברא לעזר מציאות והוא ממין השני יתכן עליו בריאה, וזהו: היתה תוהו וגו', והדברים ברורים למבין. ויכונה זה הכח גם כן בשם לילה. ויהיה זה מליצת רבותינו וכו'. ע"כ.
נ.ב. דבר פלא יש באוצר תחפש המילים: לילה כינוי תוהו ובוהו. בלי אותיות שימוש יצא לך תוצאה יותר מעם אותיות שימוש. והדברים נראה שזה על דרך הסוד. [אולם תלוי כמה פעמים אתה לוחץ לפעמים כן יוצא לפעמים לא].

[חד ברנש]

לא חשבתי שיש שינוי משמעותי וענייני בין 'תהו ובהו' ל'דם',
אני מדבר על השינוי הלשוני.
זה לכאורה נראה נסיון להשוות את לשון המאמר למאמר בסנהדרין קג. ודוק.