את ההגדרה שמעתי לפני שנים רבות, אני מחפש אם יש מקור לכך בכתובים.
כה אמר הגר"מ זמבא, על לימוד גמרא, ס'איז נישט קליין פאר'ן גרעסטן (זה אינו קטן לאדם הגדול ביותר) און נישט גרויס פארן קלענסטען (ואינו גדול לאדם הקטן ביותר) כלומר, שהאדם עם המוח הכי פנורמי וחזק יכול למצוא בגמרא את שאהבה נפשו לפלפל וללמוד באופן עמוק עד אין סוף, וכן להיפך האדם עם הראש והמוח הכי חלש - יכול להשתעשע בה ולמצוא סוגיות קלות כאגדתא וכדו', עכת"ד.
יישר כח גדול.
לכל העוזרים והמסייעים.