חכמתא לחכימין למבקשי החכמה

[עושה חדשות]

לא מצאתי היכן רש"י מפרש כך;

1. שם משמואל בראשית פרשת מקץ שנה תרעג
אתה חונן לאדם דעת. והוא כענין (דניאל ב') יהב חכמתא לחכימין שפירש"י למבקשי חכמה, וכן הוא בענין דעת
2. שם משמואל בראשית חנוכה שנה תרעז
ושכל הנבדל, יש לומר דהנה כתיב (דניאל ב') יהב חכמתא לחכימין, ופירש"י למבקשי חכמה, והיינו דא"א להיות
3. שם משמואל במדבר שבועות שנה תרעז
ודרישתו של המקבל כמ"ש (דניאל ב') יהיב חכמתא לחכימין פירש"י למבקשי חכמה. וזה שאמר המדרש, יכול מפני
4. שם משמואל דברים פרשת ואתחנן שנה תרעז
לבו שיהי' ביכלתו לכוון, וכענין שכתוב (דניאל ב' כ"א) יהב חכמתא לחכימין פירש"י למבקשי חכמה, כן זה המבקש

[במסתרים]

אולי שייך לזה מאמר ר' יהושע בסוף נדה

יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר (משלי ב) כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה

[עושה חדשות]

צ"ע.

מקומות נוספים;
-שם משמואל במדבר פרשת פינחס שנה תרעד
להבא שלא יאבדוה, וכענין שכתוב יהב חכמה לחכימין פירש"י למבקשי חכמה, כי לא יתכן ליתן לאיש חכמה כי אם
-שם משמואל דברים פרשת כי תצא שנה תרעז
הדין הי' הקב"ה מאיר את עיניהם כי ה' יהיב חכמה לחכימין ופירש"י למבקשי חכמה, אך הם היו נמשכים אחר