מובא באר"י בשער הפסוקים ספר נחמיה, שאמרו חז"ל שמתחילה היה רהב שרו של מצרים ואח"כ נתמנה שרו של גיהנם.
ובהערות שם ציינו לזוה"ק שמות יח, א:
בשעה שאמר משה (שמות יב יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, הלך דומה שרו של מצרים ארבע מאות פרסה, אמר ליה קודשא בריך הוא גזרה נגזרה לפני, דכתיב (ישעיה כד ב) יפקד יהו"ה על צבא המרום במרום וגו', באותה שעה נטלה השררה ממנו, ונתמנה דומה שר של גיהנם, לידון שם נפשות הרשעים, ורבי יהודה אומר, על המתים נתמנה.
ואף שכאן כתיב "דומה", כנראה הוא הוא, שהרי ידוע שרהב הוא שר של מצרים, וכמה בחינות יש לו. ובזה שאמרו חז"ל שדומה הוא [שר של מצרים דהיינו] רהב, גילו לנו שרהב הוא דומה, ודומה הרי ידוע כשר של מתים/גיהנם [שכך מכונה ד"ז במקרא הרבה פעמים].
וראה בספר נפלאות מתורתך [ארונובסקי] ערך "רהב" שפלפל בזה להשוות דברי האר"י [על רהב] עם הזוהר [לגבי דומה] מכמה פנים, ולגבי חילוק השמות כתב די"ל שהזוהר קורא אותו דומה ע"ש סופו שנתמנה להיות שר של גיהנם/מתים, ומתחילה היה שמו רהב, עיי"ש הכל.
ועוד:
רהב הוא גם שר של ים [משוייך לים במקרא], וגם של מצרים [מכונים במקרא רהב], וגם של ישמעאל [בבית ישי מסביר כי אמו מצרית].
במגלה עמוקות וירא כ, ב רומז ד"ז בפסוק "ויהי
רבה קשת", אותיות רהב, ע"כ, ובפסוק שמיד אח"כ כתיב "ותיקח לו אמו [המצריה] אשה מארץ מצרים", ודוק.
ועיין במה שהבאתי
במקו"א את דברי הצפנת פענח [על הש"ס ב"מ פז, ב] שע"ז של ערביים [ישמעאל] היא מרקוליס
[וידוע מש"כ הרמב"ם שמנהגי הישמעאלים במכה הם מעבודת (פעור ו)מרקוליס, ועד היום זורקים שם אבנים (ונשתרש להם שהוא "סקילת השטן" אבל באמת יסודו בעבודת מרקוליס והמה לא ידעו)], שהוא השר של הדרכים ושל הים:
עיין ע"ז דף יא ע"ב דע"ז שלהם [של ערבייא] נשר, ועיין בירושלמי פ"ד דע"ז [ריש ה"א] דמרקוליס הוא על הדרכים ועל הים, ועופות [נוצרו] מרקק [מעפר ומים, חולין כז, ב] ונשר מלך על עופות [חגיגה יג, ב]. ועיין בתענית דף ה [ע"ב] דקדרים הם עובדים למים ע"ש בזה... וכן דרכים, וזה אבק.
והנה ברעיא מהימנא פנחס רמו, ב:
מישמעאל ואדום דאינון אישין נוכראין במים הזדונים וממנן דלהון סמאל ונחש, סמאל אשא דגיהנם ממונה על אומה דעשו, נחש ממונה על אומה דישמעאל ואיהו רהב דממנא על מיא.
ועל פי הקשר הדברים ברע"מ יש לבאר דגם מים דישמעאל הכווונה לגיהנם, דיש גיהנם של קרח, מובא במדרשים. וס"מ ממונה על גיהנם של אש, ורהב ממונה על גיהנם של מים/קרח.
והם הם אישין נוכראין ומים הזידונים. דכשם שביצר הרע יש כעסני [אש, אדום] ותאווני [מים, ישמעאל] כך ממש בגיהנם, שהרי החטא ועונשו היינו הך ממש, וכידוע [תמותת רשע רעה].
ואם כנים הדברים א"כ גם כאן כתוב שרהב ממונה על גיהנם.