עושה חדשות כתב:שו"ע או"ח סי' נה ס"כ - "היו עשרה במקום א' ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות. וי"א שצריך שלא יהא מפסיק טינוף או עבודת כוכבים". ובמשנ"ב "ואפילו אמן אינו יכול לענות לדעה זו אם הוא מפסיק".
וקשה לתפוס הענין מה פירוש שיש גוי באמצע שמפסיק, ולמה לא נמתח ביניהם קו עגול אטו החיבור צריך להיות דוקא ביושר.
וראיתי בקובץ המצורף שמעורר כמה ענינים והיכ"ת ואין הכרעה ברורה,
וחשבתי שאולי בימי הקורונה כתבו וביררו בזה גדרים והלכות, אשמח לקבל מ"מ והפניות.
אוצר החכמה_פתחי שערים - גורן, עמי_115_116.pdf
בקובץ שהבאת משמע שמדבר בתוך הבית הכנסת, ולכאורה הרבה אחרונים (עיין בכף החיים אות צד) שכתבו ברשות אחת מועיל, וכל ההלכה רק בב' רשויות.
ובעצם הספק עיין בספר דברי מרדכי כרמי על הסעיף הזה (מבעל המאמר מרדכי) שדן אם הטינוף לא בקרקע שוה עם המברך והעונה שאולי צריך דוקא שיעבור הקול דרך הטינוף. ועיין בספר חדר הורתי (עמוד קז) שהסתפק ואח"כ הביא דבר הדברי מרדכי.
והנה למדו מכאן [עיין ט"ז סימן קנ"א ס"ק ד] גם שבקומה למעלה לא יהיה מפסיק דבר טינוף בינו לשמים, וראיתי נוהגים בזה שמסמנים את מקום הטינוף ומתפללים בשאר המקום. ועיין מה שכתב בזה בנחלת יואל זאב חלק ב עמוד יד ד"ה אמנם מה שכתב.