"ונשגב יי לבדו"

[חד ברנש]

בפירוש פיוטים קדום נכתב כן:

"'ונשגב יי לבדו ביום ההוא', כי בעוד שעבודה זרה בעולם, אין שמו של הקב"ה נשגב לבדו, למה, כי זה מודה לעבודה זרה שלו, וזה לעבודה זרה שלו, אך ככלות עבודה זרה מן העולם, אז יהיה 'יי אחד ושמו אחד'".

מהסגנון נראה שזה מדרש חז"ל, אך לא מצאתיו.
יש היודע?

[צופה_ומביט]

מזכיר מאד את ביאור רש"י לפסוק שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד:

"ה' אלהינו ה' אחד" - ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האומות עובדי אלילים הוא עתיד להיות ה' אחד שנא' (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ונאמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

[חד ברנש]

יישר כוח גדול!

שכחתי לציין, שהקרוב ביותר לענייננו הוא קטע ממדרש תנחומא (קטעי מדרשים מן הגניזה, א, עמ' יט): "אימתי הוא מראה כבודו לכל באי העולם... כשהוא מאבד כל עבודה זרה שבעולם, אחר כך הוא ממליך מלכותו, הדא הוא: 'והאלילים כליל יחלוף', ואחר כך: 'ונשגב יי לבדו ביום ההוא', באותה שעה הוא מגלה כבודו ומראיהו לכל באי העולם".